תשלום במזומן בעת המסירה אינו מתאר את כל דרכי התשלום של הלקוח
סקר של הבנק העולמי מראה מדוע מוכרים צריכים להפריד בין תשלום על קנייה שמגיעה במשלוח לבין שימוש בטלפון ובכרטיס בחנויות.
ניתוח מקורי של Influence IQ ל-4 מהדורות מדינתיות של Global Findex מטעם הבנק העולמי, המבוסס על ראיונות ב-2024.
תקציר
בחירה במזומן בעת המסירה אינה בהכרח אומרת שאדם נמנע מתשלומים דיגיטליים במקומות אחרים. בתוך קבוצת הסקר שעברה סינון לפי חשבון, הניתוח שלנו לתשובות מ-2024 מצא שיעור משוקלל שדיווח על תשלום בחנות בטלפון או בכרטיס של 32.1% באינדונזיה, 55.0% במלזיה, 34.3% בפיליפינים ו-67.6% בתאילנד. כל נתון נוגע למשיבים שקנו משהו באינטרנט למשלוח, שילמו בדרך כלל במזומן עם הגעתו וענו כן או לא לשאלת התשלום בחנות. אלה אחוזים של אנשים, ולא של הזמנות או הוצאות.[1][2][3][4]
השאלות באו לאחר שלב סינון לפי חשבון, כרטיס חיוב מיידי או שירות כסף נייד, ולכן התוצאות אינן מתארות את כל הקונים באינטרנט. ניתחנו כל מדינה בנפרד באמצעות מהדורת Global Findex 2025 של הבנק העולמי, המכילה ראיונות מ-2024. בדקנו גם את השקלול ובחנו תדירות תשלום במקום שהקבוצות הקטנות יותר סיפקו לכך בסיס. לעסקים וליוצרי תוכן שמוכרים מוצרים, המשמעות מעשית: לשאול על הרכישה שעומדת בפני הלקוח לפני שמתייחסים לבחירת תשלום כתיאור של האדם.
עסק קטן מקבל הזמנה שמסומנת ״מזומן במסירה״. התווית מועילה להסדרת התשלום. היא מועילה פחות כשהצוות הופך אותה לפרופיל לקוח: אדם שאינו משתמש בכרטיס, זקוק להדרכה בתשלומים בנייד או ידחה כל אפשרות תשלום באינטרנט.
זהו מצב להמחשה, ולא סיפור לקוח שנצפה. הוא מבטא את השאלה שמאחורי הניתוח: כמה מוכר יכול להסיק מהאופן שבו אדם משלם בדרך כלל על קניות באינטרנט שמגיעות במשלוח?
חיפשנו תשובה ישירה בתשובות של אותם אנשים. בקרב מי שדיווחו שבדרך כלל שילמו במזומן כשהגיעה קנייה מהאינטרנט, האם היו מי שדיווחו גם על תשלום בטלפון או בכרטיס בחנות? בכל אחד מ-4 מדגמי המדינות היו כאלה. החפיפה נותנת למוכרים סיבה להפריד בין 2 ההקשרים האלה.
2 רכישות, 2 הקשרי תשלום

מי נכללים בהשוואת המזומן במסירה?
ההשוואה מתחילה ברצף שאלות מסוים. המשיבים ציינו שהשתמשו בעצמם בטלפון או במחשב לקנייה באינטרנט שהגיעה במשלוח במהלך 12 החודשים הקודמים. לאחר מכן ציינו שבדרך כלל שילמו במזומן כשהגיעה. רכישות שתואמו בשיחת טלפון בלבד לא נכללו בשאלת הקנייה באינטרנט.[5]
למילה ״בדרך כלל״ יש חשיבות. הסקר לא קבע שהאנשים האלה תמיד השתמשו במזומן. מי שענו ״גם וגם״ לשאלת אמצעי התשלום הרגיל היו קטגוריה נפרדת ואינם נכללים כאן. התשובה הזאת גם אינה מוכיחה חלוקה שווה בין מזומן לתשלומים באינטרנט.
יש גבול חשוב נוסף לפני השאלות האלה. השאלון המקורי השתמש בתשובות על חשבון, כרטיס חיוב מיידי או שירות כסף נייד כדי לקבוע למי להפנות אותן. לכן הקבוצה שלנו מגיעה מהאוכלוסייה שעברה את הסינון הזה. אי אפשר להשתמש בתוצאות כדי לתאר אנשים ללא חשבונות או לאמוד את שיעור כל לקוחות המזומן במסירה שמשתמשים בתשלומים דיגיטליים.
לחישוב הראשי השארנו את המשיבים שבדרך כלל שילמו במזומן וענו כן או לא כשנשאלו אם ביצעו תשלום בחנות בטלפון או בכרטיס ב-12 החודשים הקודמים. כך נוצרת השוואה בין 2 תשובות של אותו אדם, במקום חיבור נתונים לאומיים שאינם קשורים זה לזה.
משיבים רבים שבדרך כלל שילמו במזומן השתמשו גם בטלפון או בכרטיס בחנויות
מזומן במסירה ושימוש בטלפון או בכרטיס בחנויות
שימוש בטלפון או בכרטיס בחנויות בקרב משיבים שעברו את הסינון, דיווחו על קנייה באינטרנט שהגיעה במשלוח, שילמו בדרך כלל במזומן עם הגעתה וענו כן או לא לשאלת התשלום בחנות.
| מדינה | עם משקולות הסקר | ללא משקולות הסקר | משיבים שענו כן או לא |
|---|---|---|---|
| אינדונזיה | 32.1% | 28.2% | 209 |
| מלזיה | 55.0% | 51.6% | 157 |
| הפיליפינים | 34.3% | 21.8% | 197 |
| תאילנד | 67.6% | 69.8% | 139 |
פרק השיטה מציג כיצד תשובות לא ידועות משפיעות על האומדן. החסמים האלה לתשובות חסרות נפרדים מאי-ודאות בדגימה.
גודלי המדגם בטבלה הראשונה סופרים אנשים שענו לשאלה על תשלום בחנות, ולא את אוכלוסיית המזומן במסירה במדינה. מי שקנה פעם 1 ומי שקנה שוב ושוב מספקים כל אחד תשובה 1. משקולת הסקר קובעת את תרומתם לחישוב המשוקלל; היא אינה הופכת את תשובותיהם לספירת רכישות.
אדם יכול להופיע ב-2 הקבוצות ללא סתירה: בדרך כלל לשלם במזומן על קניות מהאינטרנט שמגיעות במשלוח, וגם לשלם בטלפון או בכרטיס בחנות. למוכר, הממצא המועיל הוא החפיפה עצמה. הסקר לא ביקש מהאדם לבחור בין 2 זהויות קבועות, ״לקוח מזומן״ ו״לקוח דיגיטלי״.
הנתונים האלה אינם אומרים כמה הזמנות באינטרנט שולמו במזומן, כמה כסף החליף ידיים או אם קונה מסוים יעבור לאמצעי תשלום אחר. גם איננו משתמשים בהם כדירוג מדינות. האומדנים מתארים קבוצות סקר נפרדות עם מדגמים ותקופות עבודת שדה שונים.
מדוע להציג יחד את התוצאות המשוקללות והלא משוקללות?
משיב לסקר אינו מייצג בהכרח אותו מספר אנשים כמו משיב אחר. המשקולות הסופיות של הבנק העולמי מביאות בחשבון הסתברויות בחירה לא שוות ומתאימות את המדגם באמצעות מידע על האוכלוסייה. השתמשנו במשקולות שסופקו בלי לקצץ אותן או לאחד אותן בין מדינות.[6]
החישוב הלא משוקלל שואל שאלה פשוטה יותר: איזה חלק מהאנשים שהשיבו במדגם שפורסם ענו כן? הצגתו לצד האומדן המשוקלל מבהירה את תפקיד השקלול.
2 עמודות האחוזים בטבלת התוצאות הראשית משתמשות באותם משיבים ובאותן תשובות כן או לא. רק התרומה של כל משיב משתנה.
הפיליפינים ממחישים מדוע הבדיקה צריכה להופיע לצד הממצא המרכזי. האומדן המשוקלל גבוה ב-12.5 נקודות אחוז מהאומדן הלא משוקלל, לפי החישובים הלא מעוגלים. החפיפה קיימת ב-2 החישובים, אבל אומדן גודלה רגיש לאופן שקלול המשיבים.
לא ניתחנו אילו מאפיינים דמוגרפיים מסבירים את ההבדל בשקלול, והוא אינו מתאר שינוי בהתנהגות לאורך זמן. כשמצטטים את תוצאת הפיליפינים, מוכרים או חוקרים צריכים להשאיר את התווית ״משוקלל״ ואת בדיקת הרגישות הנלווית, במקום להתייחס ל-34.3% כשיעור מדויק של הלקוחות כיום.
שימוש באמצעי תשלום פעם 1 שונה משימוש קבוע בו
השאלה על תשלום בחנות מכסה כל שימוש במהלך 12 החודשים הקודמים. שאלת המשך שאלה את המשתמשים האלה באיזו תדירות שילמו בטלפון או בכרטיס בחודש טיפוסי. כך אפשר להבחין בין שימוש מזדמן לשגרה תכופה יותר, בתוך הקבוצה הקטנה יותר שדיווחה על שימוש בחנות.[5]
באיזו תדירות המשתמשים בחנויות שילמו בטלפון או בכרטיס?
תדירות בחודש טיפוסי בקרב משיבים שבדרך כלל שילמו במזומן, דיווחו על שימוש בטלפון או בכרטיס בחנות ונתנו תשובת תדירות ידועה. המכנה הזה קטן מזה שבהשוואה הראשית.
| מדינה | מדי שבוע | מדי חודש | פחות מפעם 1 בחודש |
|---|---|---|---|
| אינדונזיה | 21.9% | 28.1% | 50.1% |
| מלזיה | 51.5% | 30.8% | 17.8% |
| הפיליפינים | לא מוצג | לא מוצג | לא מוצג |
| תאילנד | 55.2% | 25.0% | 19.8% |
הפרט האחרון משפיע על קריאת השורה הראשונה. אין לתאר את ה-50.1% של אינדונזיה בקטגוריה הנמוכה ביותר כקבוצה עם הרגל תשלום דיגיטלי חודשי קבוע. הקטגוריה רחבה, והשאלה על חודש טיפוסי שונה מהשאלה הקודמת על כל שימוש במהלך שנה.
בפילוחים שיש להם בסיס מספיק, כיסוי תשובות התדירות היה מלא באינדונזיה ובתאילנד ומעל 99% לפי משקל הסקר במלזיה. החסמים לתשובות חסרות במלזיה, שעוגלו כלפי חוץ, הם 51–52% מדי שבוע, 30–32% מדי חודש ו-17–19% פחות מפעם 1 בחודש. לכל קטגוריה חסם משלה; הקצוות העליונים שלהן אינם יוצרים התפלגות. עם תשובות מלאות, החסמים של אינדונזיה ושל תאילנד חופפים לאומדנים המוצגים שלהן.
הפיליפינים נשארים בניתוח הראשי. רק פילוח התדירות אינו מוצג להשוואה, מכיוון שתת-הקבוצה הקטנה יותר לא עמדה בתנאים שקבענו מראש למספר משיבים ולגודל אפקטיבי המבוסס על משקולות בלבד. תוצאת תדירות ריקה פירושה שהראיות היו דלות מדי לפילוח הזה, ולא שאיש לא השתמש באמצעי התשלום האלה.
מה מוכר צריך לעשות עם הממצא הזה?
התחילו במידע שבחירת תשלום מספקת בפועל. היא עשויה לומר לצוות איך לגבות תשלום על הזמנה. היא אינה מסבירה לבדה את סיבת הלקוח, תחושת הביטחון שלו, הגישה שלו לשירותים פיננסיים או הניסיון שלו במקומות אחרים.
ליוצרי תוכן שמשיקים מוצרים פיזיים או לעסק שמוכר דרך רשתות חברתיות, ההבחנה חשובה בכתיבת הוראות להזמנה. הסבירו אילו אמצעים העסק מקבל באמת, מתי צריך לשלם ומה קורה במסירה. הימנעו מהוספת סיפור על מיומנויות הלקוח או מניעיו, אלא אם הלקוח סיפק אותו.
אותה הבחנה יכולה לשפר מחקר לקוחות. במקום לשאול ״למה אתם לא משתמשים בתשלומים דיגיטליים?״, נסו ״מה הפך מזומן במסירה לבחירה המתאימה לרכישה הזאת?״ השאלה השנייה משאירה מקום לאדם שכבר משלם דיגיטלית בהקשר אחר. שאלו שאלה נפרדת אם צריך להבין את ההקשר האחר.
הסברים אפשריים יכולים להפוך לשאלות ללקוחות של המוכר עצמו. הם אינם ממצאים מהמחקר הזה. שדות הסקר האלה אינם מזהים אמון בחנות מסוימת, חשש לגבי משלוח, כסף זמין או סיבה לבחירת מזומן. דיווח על אחד מההסברים האלה כסיבה יוסיף מידע שהנתונים אינם מכילים.
הניתוח גם אינו בוחר מדיניות לתהליך השלמת ההזמנה. השארה, הסרה או שינוי של אפשרות תשלום כרוכים בעלויות, בתפעול ובראיות הלקוחות של העסק עצמו. התוצאה שלנו תומכת בשאלת פתיחה טובה יותר, ולא בהבטחה ששינוי יגדיל מכירות.
תעדו את הבחירה, שאלו על הרכישה והבהירו את ההוראות

תעדו את הבחירה
תארו את התשלום שנבחר להזמנה הזאת בלי לייחס ללקוח תווית רחבה יותר.
שאלו על הרכישה הזאת
השתמשו בשאלת רשות כדי להבין מדוע הלקוח בחר באמצעי הזה להזמנה הזאת.
הבהירו את ההוראות
הסבירו את האמצעים שמוצעים בפועל, את מועד התשלום ואת מה שקורה במסירה.
מוכר בדיוני מיישם את ההבחנה
דמיינו יוצר תוכן שמוכר מחברות מודפסות ומציע תשלום דרך תהליך השלמת הזמנה או במזומן במסירה. בדוגמה הבדיונית הזאת, רשומת הזמנה מראה שלקוח בחר מזומן.
הטיוטה הראשונה של המוכר להערת לקוח אומרת: ״הקונה הזה אינו משתמש בתשלומים באינטרנט״. רשומת ההזמנה אינה תומכת באמירה הזאת. הערה מדויקת יותר היא: ״נבחר מזומן במסירה להזמנת המחברות הזאת; הסיבה עדיין אינה ידועה״.
לאחר מכן המוכר שואל שאלת רשות: ״מה הפך את אפשרות התשלום הזאת למתאימה ביותר להזמנה הזאת?״ בתשובה הבדיונית, הלקוח אומר שמישהו אחר יקבל את החבילה ויטפל בתשלום. המוכר מתעד את ההסבר כתיאור של הלקוח לרכישה הזאת. הוא אינו הופך אותו לכלל על קונים אחרים.
בשיחה נפרדת, גם היא לבחירה, מתברר שאותו לקוח בדיוני משלם בכרטיס בחנויות. התשובה הזאת יכולה להופיע לצד בחירת המסירה. היא אינה מבטלת אותה, אינה מוכיחה נכונות לשלם מראש בהזמנה הבאה ואינה קובעת איזה הסבר בתהליך השלמת ההזמנה ישכנע את הלקוח.
המוכר מאשר את הסדרי המסירה ומתקן את תווית הלקוח שאינה מבוססת.
העתיקו את דף העבודה להקשר התשלום
השתמשו בשדות האלה במסמך קיים למחקר לקוחות או לבדיקת הזמנות. אין צורך בהרשמה.
1. הקשר הרכישה: [מוצר] · [ערוץ מכירה] · [הסדר משלוח]. הבחינו בין ההזמנה הזאת להתנהגות הרגילה של הלקוח.
2. תצפית על התשלום: [האמצעי שנבחר, או תיאור הלקוח לאמצעי הרגיל שלו] · [מקור המידע הזה].
3. מידע מהעסק: [אמצעים שמוצעים באמת] · [מועד התשלום] · [הוראות המסירה שניתנו לקונה].
4. הסבר הלקוח: [תשובה לשאלת רשות על הרכישה הזאת]. אם אין תשובה, כתבו ״הסיבה אינה ידועה״.
5. הקשרי תשלום אחרים: [מידע רלוונטי שהלקוח בוחר לשתף]. אל תסיקו אותו מההזמנה הזאת.
6. הפעולה הבאה: [הבהרה מסוימת או המשך טיפול תפעולי] · [האחראים] · [תאריך בדיקה]. קשרו את הפעולה למידע שלעיל.
לפני שימוש בהערות לבריף קמפיין או לשינוי עמוד הזמנה, שאלו אם כל משפט מתאר תצפית, הסבר של לקוח או רעיון שלא נבדק. אם כמה לקוחות מעלים אותה סוגיה, זו נקודת פתיחה לבדיקה במדגם מוגדר. הדבר אינו הופך את 4 אומדני הסקר הלאומיים האלה לתחזית לחנות שלכם.
כיצד חישבנו ובדקנו את התוצאות
השתמשנו ב-4 מהדורות לפי מדינה, בגרסאות מוגדרות, של Global Findex 2025 מטעם הבנק העולמי. Gallup ערך את הסקרים ב-2024 בקרב בני 15 ומעלה מהאוכלוסייה האזרחית שאינם שוהים במוסדות. מדגמי המדינות השתמשו בראיונות פנים אל פנים, עם הסתייגויות הכיסוי המתוארות בשיטת המקור.[1][2][3][4][6]
קבענו את השאלות, קבוצת המדינות, החישובים ותנאי התמיכה בנתונים לפני בחינת התוצאות המשותפות. החישוב הראשי מחלק את משקל הסקר הכולל של משתמשי טלפון או כרטיס בחנויות במשקל המשיבים שנתנו תשובת כן או לא, בתוך הקבוצה שבדרך כלל שילמה במזומן. לכל מדינה חישוב משלה.
תשובות לא ידועות אינן מקודדות מחדש כ״לא״. אנחנו בוחנים איזה חלק מהקבוצה ענה על השאלה ומחשבים חסמים שמשייכים כל תשובה לא ידועה תחילה ל״לא״ ואחר כך ל״כן״. החסמים האלה נוגעים רק לתשובות חסרות; הם אינם רווחי סמך. קבוצות משיבים קטנות ופרטים שיכולים לאפשר לשחזר אותן אינם מוצגים בטבלאות הציבוריות.
עד כמה תשובות לא ידועות עשויות לשנות את התוצאה?
חסמים לתשובות חסרות עבור שימוש בטלפון או בכרטיס בחנויות בקרב משיבים שבדרך כלל שילמו במזומן. אלה אינם רווחי סמך.
| מדינה | אילו כל התשובות הלא ידועות היו ״לא״ | אילו כל התשובות הלא ידועות היו ״כן״ |
|---|---|---|
| אינדונזיה | 32.1% | 32.1% |
| מלזיה | 55.0% | 55.0% |
| הפיליפינים | 34.0% | 35.0% |
| תאילנד | 67.6% | 67.6% |
הרצף גם מסביר מדוע התרשימים משתמשים בקבוצות שונות:
1. התשובות המקוריות על חשבון, כרטיס חיוב מיידי או שירות כסף נייד קובעות אילו שאלות נשאלות.
2. קנייה באינטרנט שהגיעה במשלוח ב-12 החודשים הקודמים ותשלום רגיל במזומן מגדירים את קבוצת העניין. תשובת ״גם וגם״ הנפרדת אינה נכללת.
3. תשובות ידועות של ״כן״ או ״לא״ על שימוש בחנות יוצרות את המכנה של האחוז הראשי.
4. תשובות תדירות ידועות בקרב המשתמשים בחנויות יוצרות את מכנה התדירות הקטן יותר.
כל 4 קבוצות המדינות הראשיות עברו את הבדיקות שנקבעו מראש לבסיס מדגמי מספיק, לכיסוי תשובות ולריכוז משקולות הסקר. פילוח התדירות עבר באינדונזיה, במלזיה ובתאילנד. הבדיקות האלה הן אמצעי זהירות להצגת תוצאה תיאורית; הן אינן מוכיחות דיוק סטטיסטי.
הקבצים שפורסמו אינם מספקים את מלוא המידע על תכנון הדגימה הדרוש לרווחי סמך מבוססי תכנון לאומדנים המותנים שלנו. לכן איננו מצרפים מבחני מובהקות או טוענים לדירוג מדינות. הסקרים גם השתמשו בחלונות עבודת שדה שונים וביקשו מהמשיבים להיזכר בשנה הקודמת.[6]
חישוב שני שחזר באופן בלתי תלוי את התוצאות המצרפיות שנקבעו מראש. השיטה והקוד להורדה מסבירים את ההגדרות והחישובים; רשומות סקר של אנשים בודדים אינן מופצות מחדש. אלה ממצאי סקר היסטוריים, ולא מדד חי של התנהגות תשלום ב-2026.
אין צורך בהרשמה. הטבלאות מכילות תוצאות מצרפיות היסטוריות עם הגנות לתאים קטנים. חבילת השחזור מכילה הסברים מתורגמים של השיטה ואת הקוד המקורי, ולא רשומות סקר של אנשים בודדים.
מקורות והערות
- קבוצת מחקר הפיתוח, היחידה לפיננסים ולפיתוח המגזר הפרטי (הבנק העולמי). אינדונזיה: The Global Findex Database 2025: Connectivity and Financial Inclusion in the Digital Economy, ראיונות 2024, מזהה IDN_2024_FINDEX_v02_M. הורד ב-19 באוקטובר 2026. האחוזים במאמר הם ניתוח של Influence IQ לתשובות שפורסמו, ולא נתונים שצוטטו מדוח הבנק העולמי.
- קבוצת מחקר הפיתוח, היחידה לפיננסים ולפיתוח המגזר הפרטי (הבנק העולמי). מלזיה: The Global Findex Database 2025: Connectivity and Financial Inclusion in the Digital Economy, ראיונות 2024, מזהה MYS_2024_FINDEX_v02_M. הורד ב-19 באוקטובר 2026.
- קבוצת מחקר הפיתוח, היחידה לפיננסים ולפיתוח המגזר הפרטי (הבנק העולמי). הפיליפינים: The Global Findex Database 2025: Connectivity and Financial Inclusion in the Digital Economy, ראיונות 2024, מזהה PHL_2024_FINDEX_v02_M. הורד ב-19 באוקטובר 2026.
- קבוצת מחקר הפיתוח, היחידה לפיננסים ולפיתוח המגזר הפרטי (הבנק העולמי). תאילנד: The Global Findex Database 2025: Connectivity and Financial Inclusion in the Digital Economy, ראיונות 2024, מזהה THA_2024_FINDEX_v02_M. הורד ב-19 באוקטובר 2026.
- הבנק העולמי, שאלון Global Findex 2025, עמודים 11–12; ספר הקודים; ומיפוי השאלות למדינות. FIN26B ו-FIN27 מגדירות את קבוצת הקנייה באינטרנט והתשלום הרגיל במזומן. FIN25E2 מודדת שימוש בטלפון או בכרטיס בחנות, ו-FIN25E3 מודדת תדירות בחודש טיפוסי. הסינון המקורי לפי חשבון, כרטיס חיוב מיידי או כסף נייד אינו שקול לסינון לפי מדד החשבון המחושב שבמהדורה.
- הבנק העולמי, שיטת סקר Global Findex 2025. עבודת שדה ב-2024: אינדונזיה, 21 באוגוסט–30 בספטמבר; מלזיה, 2 באוגוסט–23 בספטמבר; הפיליפינים, 29 באוגוסט–6 בנובמבר; תאילנד, 7 בספטמבר–13 בדצמבר. בתאילנד לא נכללים Narathiwat, Pattani ו-Yala וכמה מחוזות נוספים מטעמי ביטחון; האזורים שהוצאו מהווים פחות מ-4% מהאוכלוסייה. מרווחי הטעות הכלל-ארציים בשיטת המחקר אינם מרווחי הטעות של הקבוצות המותנות האלה.
- ניתוח Influence IQ, אוקטובר 2026. השיטה נקבעה לפני בחינת התוצאות המשותפות; חישובים בלתי תלויים שחזרו את התוצאות המצרפיות שנקבעו מראש. החבילה מכילה את השיטה, פלטים מצרפיים עם הגנות מפני חשיפת מידע וקוד שחזור, ולא רשומות סקר של אנשים בודדים. אוספי המקור, מפיציו ומממניו אינם אחראים לניתוח הזה או לפרשנויות שלו.
המאמר ותוויות הטבלאות זמינים בכל שפות המאמר. חבילת השחזור הטכנית כוללת הסברים מתורגמים; שאלון המקור נשאר באנגלית. תקופת הסקר ב-2024 והיקף המדינות אינם משתנים בין השפות.