זירת מסחר לעומת חנות מקוונת של העסק: מחקר על עסקים באיחוד האירופי
עמוד תשלום באתר של העסק לא מלמד כמה מהמכירות עדיין מגיעות דרך זירת מסחר. בדקנו כיצד עסקים באיחוד האירופי שילבו את 2 המסלולים, על סמך נתוני Eurostat על מכירות ב־2024.
מכירות ב־2024 שדווחו בסקר העסקים של Eurostat לשנת 2025. המחקר מכסה ענפים נבחרים באיחוד האירופי ועסקים עם לפחות 10 מועסקים. הניתוח הושלם ב־17 באוקטובר 2026.
תקציר
זירת מסחר וחנות מקוונת של העסק פועלות לעיתים קרובות זו לצד זו. בניתוח שלנו של נתוני Eurostat על מכירות ב־2024, כ־84% מהעסקים הקטנים באיחוד האירופי שמכרו דרך זירות מסחר קיבלו דרכן לפחות 20% ממכירותיהם באתר או באפליקציה, לעומת כ־66% מהמוכרים הגדולים בזירות מסחר. עסקים קטנים הם עסקים עם 10–49 מועסקים; גדולים הם עסקים עם 250 מועסקים ומעלה. הנתונים האלה סופרים עסקים שהגיעו לסף של חלק מהמכירות, ולא את החלק מכלל המכירות שהגיע לזירות מסחר. [1][2]
בקרב עסקים שמכרו גם דרך זירות מסחר וגם דרך אתר או אפליקציה משלהם, כ־75% מהעסקים הקטנים עדיין הגיעו לסף, לעומת כ־58% מהגדולים. חנות של העסק יכולה להתקיים לצד תרומה ניכרת של זירת מסחר למכירות. לצוות שמתכנן תוכן לרשתות החברתיות, הצעד הבא המועיל הוא להבין כל מסלול הזמנה לפני שמחליטים לאן הקמפיין יפנה לקוחות. המחקר מודד ערוצי מכירה, ולא רווח או את ההשפעות של בחירה במסלול אחד על פני אחר. [1][2]
דמיינו עסק שהשקיע בחנות משלו. דפי המוצרים שלו מלאים, התשלום עובד והפרופילים שלו ברשתות החברתיות מקשרים לאתר. קל להניח שזירת המסחר שבה הוא משתמש הפכה לפעילות צדדית קטנה. עצם קיומה של החנות לא יכול ללמד זאת. צריך לדעת היכן ההזמנות מתבצעות בפועל.
ההבחנה הזאת חשובה כשצוות קטן בוחר לאן להפנות את הקמפיין הבא שלו. פוסט יכול להציג מוצר, להסביר שירות או לענות על שאלה של לקוח. הקישור מבקש מהאדם להמשיך למקום מסוים. כדי לבחור את היעד הזה צריך לבחון את העסק לעומק, מעבר לבדיקה אילו ערוצי מכירה יש לו.
השתמשנו בנתוני העסקים של Eurostat כדי לשאול 2 שאלות: עד כמה נפוצה מכירה בזירות מסחר, ובאיזו תדירות הן אחראיות ללפחות 20% מהמכירות באתר או באפליקציה בקרב העסקים שמשתמשים בהן? התשובות מספרות סיפורים שונים. לאחר מכן בדקנו אם הדפוס השני נשמר כשמוציאים מההשוואה עסקים ללא מסלול מכירה בחנות משלהם.
עסק אחד יכול לקבל הזמנות באתר או באפליקציה דרך שני המסלולים

- אתר או אפליקציה של העסק
- זירת מסחר חיצונית
- בית מלאכה לקרמיקה
גם זירת מסחר היא מסחר אלקטרוני
״זירת מסחר לעומת מסחר אלקטרוני״ היא דרך נפוצה להציג את ההחלטה, אבל זירת מסחר היא בעצמה סוג של מסחר אלקטרוני. ההשוואה המועילה היא בין קבלת הזמנות דרך האתר או האפליקציה של העסק לבין קבלת הזמנות דרך זירת מסחר חיצונית. עסק יכול להשתמש באחד המסלולים או בשניהם. [2]
המחקר עוקב אחר מסלולי ההזמנה האלה. חנות של העסק פירושה שהעסק מקבל הזמנות דרך האתר או האפליקציה שלו. מכירה בזירת מסחר פירושה שהוא מקבל אותן דרך אתר או אפליקציה של זירת מסחר. ההבחנה היא היכן ההזמנות מתבצעות, ולא אם העסק כתב בעצמו את תוכנת התשלום. היא חלה גם על שירותים ועל לקוחות עסקיים, ולא רק על מוצרים קמעונאיים.
עסק שמסווג כמוכר רק דרך זירות מסחר עדיין עשוי להחזיק אתר מידע. הוא עשוי לקבל הזמנות גם מחוץ לרשת או במערכות אלקטרוניות אחרות. ״רק בזירות מסחר״ פירושו כאן שאין מכירות דרך האתר או האפליקציה של העסק. אין פירושו שכל מכירה של העסק עוברת דרך זירת מסחר. [1][2]
שמירה על ההגדרות האלה מונעת טעות מעשית. בניית אתר, פתיחת חנות מקוונת ושינוי תמהיל ההזמנות הם תהליכים שונים. צוות צריך לבדוק מה מהם נחוץ לו בפועל לפני שהוא מתייחס לאתר חדש כפתרון.
חנות של העסק יכולה לפעול לצד מכירות ניכרות בזירת מסחר
הסבר אפשרי הוא שלמוכרים קטנים בזירות מסחר יש סיכוי גבוה יותר שלא יהיו מכירות בחנות משלהם. בנתוני האיחוד האירופי, 33.7% מהמוכרים הקטנים בזירות מסחר השתמשו בהן כמסלול היחיד למכירות באתר או באפליקציה, לעומת 18.2% מהמוכרים הגדולים. העסקים האלה מקבלים בהכרח את כל מכירותיהם באתר או באפליקציה דרך זירות מסחר, ולכן כולם עומדים בסף ה־20%. [1][6]
לכן חזרנו על החישוב רק עבור עסקים שמכרו בשני המסלולים. אחרי שהוצאנו מקבוצת העומדים בסף את מי שמכרו רק בזירות מסחר, לפי האומדן 75.5% מהעסקים הקטנים שהשתמשו בשני המסלולים עדיין קיבלו לפחות 20% ממכירותיהם באתר או באפליקציה דרך זירות מסחר. האומדנים המקבילים היו 69.5% לעסקים בינוניים ו־58.2% לעסקים גדולים.
לעסקים קטנים, החישוב הוא (7.50 − 3.02) חלקי 5.93, כפול 100. 2 המספרים הראשונים הם שיעורי כלל העסקים הקטנים שעמדו בסף ושמכרו רק דרך זירות מסחר, בהתאמה. המספר האחרון הוא שיעור המוכרים גם דרך אתר או אפליקציה משלהם וגם דרך זירת מסחר. כל נתון קלט מתייחס לאותה אוכלוסיית עסקים. [1]
הבדיקה הזאת מצמצמת את הפרשנות. ההבדל בין עסקים קטנים לגדולים אינו מוסבר רק בשיעור העסקים שמשתמשים בזירות מסחר כמסלול היחיד למכירות באתר או באפליקציה. הוא נשאר גם בקרב עסקים עם מכירות בחנות משלהם. זה לא מראה מה גרם להבדל: הביקוש של הלקוחות, הענף, תמהיל המוצרים ונסיבות אחרות יכולים להיות שונים בין הקבוצות.
לכן אין להתייחס לחנות של העסק כראיה לכך שזירות מסחר הפכו לשוליות. באותה מידה, תרומה ניכרת של זירת מסחר אינה ראיה לכישלון החנות של העסק. ייתכן ש־2 המסלולים משמשים לרכישות שונות. הנתונים מצביעים על אפשרות שכדאי לבדוק, ולא על המסלול שלו מגיע האירו הבא בתקציב.
הדפוס נשמר גם בקרב עסקים שמשתמשים בשני המסלולים
שיעור העסקים שמכרו גם דרך אתר או אפליקציה משלהם וגם דרך זירות מסחר, וקיבלו לפחות 20% ממכירותיהם באתר או באפליקציה דרך זירות מסחר ב־2024.
| גודל העסק | שיעור המוכרים בשני המסלולים שהגיעו לסף ה־20% |
|---|---|
| קטנים: 10–49 מועסקים | 75.5% |
| בינוניים: 50–249 מועסקים | 69.5% |
| גדולים: 250 מועסקים ומעלה | 58.2% |
מוכרים קטנים בזירות מסחר מגיעים לסף ה־20% לעיתים קרובות יותר ברחבי האיחוד האירופי
שיעור העסקים הקטנים שהגיעו לסף ה־20% היה גבוה מזה של הגדולים ב־23 מתוך 26 מדינות האיחוד האירופי שבהן שני האומדנים היו זמינים. מלטה, הולנד וסלובקיה היו החריגות. אומדן הסף לעסקים גדולים בגרמניה אינו זמין ומסומן כבעל מהימנות נמוכה; זהו נתון חסר, לא 0. [1]
צמצום ההשוואה לעסקים עם שני מסלולי המכירה נותן גם הוא יתרון לעסקים קטנים ב־23 מתוך 26 מדינות, אבל החריגות מתחלפות לבולגריה, מלטה והולנד. ההבחנה הזאת היא סיבה להציג את שתי ההשוואות. ההנחה שתיאור אחד מתאים לכל שוק עלולה להטעות.
גם שיעורי האימוץ וחלק המכירות לפי מדינה יכולים להיות שונים. בליטא, 34.74% מהעסקים הקטנים מכרו דרך זירות מסחר, לעומת 9.22% באירלנד. ובכל זאת, בקרב המוכרים בזירות מסחר באותן מדינות, האומדן לשיעור שהגיע לסף היה 82.4% בליטא ו־91.4% באירלנד. אימוץ נרחב יותר לא בהכרח אומר ששיעור גדול יותר מהמוכרים בזירות מסחר עובר את סף ה־20% של המכירות באתר או באפליקציה.
אלה השוואות תיאוריות, לא דירוג של איכות השיווק. תמהיל הענפים שונה בין המדינות, והניתוח לא מתקן עבור ההבדלים האלה. בנתוני המקור של הולנד יש סימונים לשבר בסדרה במדדים הרלוונטיים לעסקים קטנים; השארנו את הסימונים והשתמשנו בנתונים להשוואה של שנה אחת. טבלת המדינות משמרת ערכים לא זמינים ואת הערות המקור.
ההשוואה בין המדינות
שיעור המוכרים בזירות מסחר שקיבלו דרכן לפחות 20% ממכירותיהם באתר או באפליקציה ב־2024. ההפרש הוא השיעור בקרב עסקים קטנים פחות השיעור בקרב גדולים, בנקודות אחוז. קטנים פירושו 10–49 מועסקים; גדולים פירושו 250 ומעלה.
הצגת כל 27 המדינות וסימוני המקור
| מדינה | עסקים קטנים | עסקים גדולים | קטנים פחות גדולים |
|---|---|---|---|
| אוסטריה | 81.1% | 63.0% | 18.1 נקודות אחוז |
| בלגיה | 68.3% | 55.2% | 13.1 נקודות אחוז |
| בולגריה | 84.0% | 82.7% | 1.3 נקודות אחוז |
| קפריסין | 91.4% | 79.1% | 12.4 נקודות אחוז |
| צ׳כיה | 77.8% | 63.2% | 14.7 נקודות אחוז |
| גרמניה | 86.7% | לא זמיןמהימנות נמוכה | לא זמיןמהימנות נמוכה |
| דנמרק | 74.6% | 57.4% | 17.2 נקודות אחוז |
| אסטוניה | 78.1% | 70.1% | 8.0 נקודות אחוז |
| יוון | 88.0% | 78.0% | 10.0 נקודות אחוז |
| ספרד | 87.2% | 76.6% | 10.6 נקודות אחוז |
| פינלנד | 72.0% | 47.7% | 24.3 נקודות אחוז |
| צרפת | 81.3% | 50.9% | 30.4 נקודות אחוז |
| קרואטיה | 85.2% | 78.6% | 6.6 נקודות אחוז |
| הונגריה | 81.5% | 42.4% | 39.1 נקודות אחוז |
| אירלנד | 91.4% | 76.0% | 15.5 נקודות אחוז |
| איטליה | 86.6% | 69.6% | 17.0 נקודות אחוז |
| ליטא | 82.4% | 66.7% | 15.7 נקודות אחוז |
| לוקסמבורג | 89.1% | 67.6% | 21.6 נקודות אחוז |
| לטביה | 85.5% | 67.8% | 17.8 נקודות אחוז |
| מלטה | 83.2% | 88.9% | -5.7 נקודות אחוז |
| הולנד | 65.5%שבר בסדרה | 67.1% | -1.5 נקודות אחוזשבר בסדרה |
| פולין | 86.4% | 60.6% | 25.9 נקודות אחוז |
| פורטוגל | 76.5% | 66.4% | 10.1 נקודות אחוז |
| רומניה | 84.9% | 82.0% | 2.9 נקודות אחוז |
| שוודיה | 75.3% | 53.6% | 21.8 נקודות אחוז |
| סלובניה | 87.1% | 59.6% | 27.5 נקודות אחוז |
| סלובקיה | 57.1% | 61.7% | -4.6 נקודות אחוז |
בית מלאכה לקרמיקה יכול להשתמש בשני המסלולים בלי לחלק את המכירות שווה בשווה
ניקח בית מלאכה בדיוני לקרמיקה עם 12 מועסקים. במהלך 1 שנה הוא מקבל הזמנות בסך €420,000 דרך החנות שלו ובסך €180,000 דרך זירות מסחר. המכירות שלו באתר או באפליקציה מסתכמות ב־€600,000. הוא מוכר גם מחוץ לרשת בסך €400,000. הסכומים הומצאו כדי להסביר את החישוב; הם לא נלקחו מלקוח ולא מוצגים כתוצאות צפויות.
זירות מסחר אחראיות ל־30% מהמכירות שלו באתר או באפליקציה: €180,000 חלקי €600,000. העסק עומד בסף ה־20% של המחקר, אף שהחנות שלו אחראית ל־70% הנותרים. ביחס לכלל המכירות שלו, בסך €1,000,000, חלקן של זירות המסחר הוא 18%. שני התיאורים נכונים כי הם משתמשים במכנים שונים.
נניח שהצוות מכין פוסטים לסדרה חדשה. העובדה שיש לעסק חנות משלו לא קובעת לאן הפוסטים צריכים להפנות. אפשר לבדוק את פרטי המוצרים, שלבי ההזמנה ושאלות הלקוחות בכל יעד. פוסט שמבטיח עזרה בבחירת מידה צריך להפנות למקום שמספק את העזרה הזאת; פוסט שמפרסם הצעה מסוימת צריך להפנות למקום שבו אפשר להזמין אותה בפועל.
החלק של 30% לבדו לא יכול לענות אם זירת המסחר כדאית. הצוות צריך גם לדעת מה העלויות, שולי הרווח, ההחזרות וזמן העבודה שקשורים לכל מסלול. הפרטים האלה אינם במחקר. הדוגמה מועילה כי היא מפרידה בין 3 שאלות שהצוות עלול לערבב: היכן העסק מוכר, כמה כל מסלול תורם, והאם זה משתלם כלכלית.
בחרו את יעד הקמפיין לפי המשימה הבאה של הלקוח
חברו את הפוסט לצעד הבא המתאים

התחילו בשאלה של הלקוח
זהו מה הפוסט מבטיח להסביר או להציע. בדקו איזה יעד יכול לקיים את ההבטחה.
בדקו את מסלול ההזמנה
השוו מידע מדויק, זמינות, שלבי הזמנה ועלויות לעסק בכל יעד.
בדקו את התמהיל בפועל
הפרידו בין חלקו של כל מסלול במכירות באתר או באפליקציה לבין חלקו בכלל מכירות העסק. בדקו את התוצאות באמצעות המדידה הקיימת.
התחילו בשאלה המיידית של הלקוח. למי שמשווה מפרטים אולי דרוש דף מוצר מפורט. למי שמגיב להצעה מוגבלת בזמן דרושים המחיר המדויק, הזמינות ותנאי ההזמנה. למי שמתאם שירות אולי דרושים פרטים להזמנת מועד. בדקו את הדפים הקיימים שתוכלו לתחזק לפני שתחליטו איזה יעד עונה בצורה הטובה ביותר על השאלה.
השוו את שני היעדים באמצעות אותן בדיקות מעשיות. האם אפשר למצוא את המוצר או השירות שהובטח בפוסט? האם המחיר, הזמינות ופרטי המשלוח או הזמנת המועד מעודכנים? האם אפשר להשלים את הצעד הבא בטלפון? זירת מסחר עשויה להתאים יותר לקמפיין אחד וחנות של העסק לאחר. הבחירה צריכה להתבסס על מה שהלקוח צריך לעשות.
לבית המלאכה הבדיוני לקרמיקה, פוסט שמסביר איך לטפל בזיגוג יכול להפנות לדף בחנות שלו שמשלב עצות לטיפול ואת המוצרים הרלוונטיים. פוסט שמקדם מארז שמוצע רק בזירת מסחר צריך להפנות לאותה הצעה. בכל מקרה, היעד נגזר מההבטחה בפוסט. אין סיבה להעביר כל לקוח בשני המסלולים.
בדיקה קצרה של הערוצים לפני הקמפיין הבא
ראשית, השתמשו ברשומות ההזמנות הקיימות כדי לרשום את שווי המכירות באתר או באפליקציה לפי מסלול הזמנה, לאותה תקופה. הפרידו בין הזמנות בחנות של העסק להזמנות בזירות מסחר, ואז חשבו את חלקו של כל מסלול בסך המכירות המשותף שלהם באתר או באפליקציה. רשמו מכירות מחוץ לרשת בשורה נפרדת, כדי שלא לבלבל בין חלק מהמכירות באתר או באפליקציה לבין חלק מכלל המכירות של העסק.
השתמשו בבסיס עקבי לשווי המכירות. תשלום שמתקבל מזירת מסחר אחרי עמלות אינו בר השוואה ישירה לסכום הזמנות בחנות של העסק לפני עמלות. ערבוב 2 הבסיסים עלול לגרום לערוץ להיראות קטן יותר מסיבה חשבונאית. תחילה התאימו בין סכומי המכירות, ואז השוו בנפרד את העמלות, ההחזרות והעלויות האחרות הרלוונטיות.
הבדיקה של בית המלאכה הבדיוני תתחיל ב־€420,000 וב־70% מהמכירות באתר או באפליקציה עבור החנות שלו, וב־€180,000 וב־30% עבור זירות מסחר. הרשומות הבאות יהיו העלויות בפועל ושאלות הלקוחות החוזרות בכל מסלול. בדקו ברשומות אם חסרה עלות כלשהי לפני שתיתנו לה ערך. כך מתקבלת החלטה מועילה יותר מאשר התייחסות לסף ה־20% של המחקר כיעד שכל עסק צריך לעמוד בו.
לבסוף, בחרו פעולה קונקרטית אחת לקמפיין הבא: השלימו פרט חסר על המשלוח, שפרו את ההסבר על המוצר או שנו את היעד כדי שיתאים להצעה. השתמשו במדידה הקיימת של העסק לבדיקת התוצאה. מסלול ההזמנה אינו זהה למקור החשיפה: אדם יכול לראות פוסט ברשת חברתית ולהזמין במקום אחר מאוחר יותר. שינוי במכירות בערוץ לבדו לא מוכיח שהקמפיין גרם לו.
איך חישבנו את ההשוואות
ניתחנו את מערך הנתונים isoc_ec_esels של Eurostat, באמצעות תצפיות סקר 2025 על מכירות ב־2024. האוכלוסייה מכסה עסקים עם לפחות 10 מועסקים — עובדים ועצמאים — בענפי התעשייה, הבנייה ויתר הענפים הלא פיננסיים המכוסים. היא אינה כוללת עסקים עם פחות מ־10 מועסקים ואינה סקר ייעודי של קמעונאים ברשת או יוצרים. השתמשנו בנתון המצרפי של האיחוד האירופי שסיפקה Eurostat, ולא בממוצע של שיעורי המדינות. [1][2][3]
המדד העיקרי מחלק את שיעור העסקים שמקבלים לפחות 20% ממכירותיהם באתר או באפליקציה דרך זירות מסחר בשיעור העסקים שיש להם מכירות כלשהן בזירות מסחר. לעסקים שמשתמשים בשני המסלולים, מחסרים מהמונה של הסף את שיעור המוכרים רק בזירות מסחר ומחלקים בשיעור המוכרים בשני המסלולים. נתוני הקלט תואמים במדינה, בשנה, בהיקף הענפים, בגודל העסק וביחידות של אחוז מהעסקים. ערכי המקור, הנוסחאות וסימוני האיכות נכללים בקבצים להורדה. [1]
אומדן הסף שפורסם לעסקים גדולים בגרמניה אינו זמין כי הוא מסומן כבעל מהימנות נמוכה. Eurostat כוללת אומדנים לאומיים בעלי מהימנות נמוכה בנתונים המצרפיים של האיחוד האירופי, ולכן השארנו את נתוני האיחוד שפורסמו, אך הוצאנו את גרמניה מספירות המדינות שדורשות את האומדן הזה. טבלת המדינות מציגה ערך לא זמין, ולא 0. זה שונה מהטיפול של Eurostat בערכים לאומיים חסויים, שאותם היא מוציאה מהנתונים המצרפיים של האיחוד האירופי. [3][6]
בדקנו את החישובים מול האחוזים החלופיים של Eurostat מתוך המוכרים באתר או באפליקציה, ובדקנו אם קטגוריות הערוצים מתיישבות זו עם זו. נותרה סתירה 1 במקור: לעסקים בינוניים בליטא, שילוב קטגוריות החנות של העסק וזירות המסחר נותן 43.81% עם מכירות באתר או באפליקציה, ואילו השיעור הכולל שפורסם למכירות באתר או באפליקציה הוא 43.85%. שליפה נפרדת שחזרה את הסתירה. שמרנו על הערכים ואיננו מציגים את ההרכב הזה כסכום מדויק. הסתירה אינה נכנסת לחישוב הסף ביחס למוכרים בזירות מסחר או להשוואת העסקים הקטנים והגדולים לפי מדינה. [1]
נתוני הקלט שפורסמו מעוגלים ל־2 ספרות אחרי הנקודה. בדקנו כל חישוב מרכזי מול ערכים בטווח של 0.005 נקודות אחוז מכל נתון קלט. ההבדלים המרכזיים בין עסקים קטנים לגדולים וכיווני ההשוואה בין המדינות שדווחו נשמרים בבדיקת העיגול הזאת. הטווחים עוסקים בדיוק התצוגה, ולא ברווחי סמך של הסקר. המקטע שחולץ אינו מספק את נתוני המשיבים או את השונות המשותפת בסקר שנחוצים לאמידת אי־הוודאות בהשוואות שחישבנו.
זוהי תמונת מצב של מסלולי המכירה שדווחו במשך 1 שנה. אי אפשר להסיק ממנה מדוע עסקים בוחרים בהם, אם מסלול אחד רווחי יותר, או מה יקרה אם עסק ישנה את התמהיל שלו. מחקרים קודמים של Eurostat ושל OECD כבר השוו ערוצי מסחר אלקטרוני. התרומה שלנו היא החישוב בקרב מוכרים בזירות מסחר, ההשוואה הנוספת בקרב מוכרים שמשתמשים בשני המסלולים, ובדיקות המדינות לשנת המכירות האחרונה שזמינה במקטע הזה. [2][4]
קובץ ה־CSV כולל אחוזים מהמקור, שיעורים שחושבו וסימוני איכות של המקור. השדות המספריים משתמשים בנקודה עשרונית כדי לאפשר שימוש חוזר בניתוח.
מקורות והערות
- Eurostat, מכירות במסחר אלקטרוני של עסקים לפי קבוצת גודל העסק (isoc_ec_esels), גישה ב־17 באוקטובר 2026. שנת הסקר: 2025; שנת הייחוס למכירות: 2024. החישובים משתמשים ב־PC_ENT, ב־C10-S951_X_K, בנתון המצרפי של האיחוד האירופי ובמדינות האיחוד בנפרד. המדדים: E_AWSELL, E_AWS_COWN, E_AWS_CMP, E_AWS_CMP_GE20, E_AWS_CBOTH ו־E_AWS_CMPQ. החישובים וההערות על איכות המקור זמינים בחבילת הניתוח.
- Eurostat, סטטיסטיקה של מסחר אלקטרוני, נתונים שחולצו בפברואר 2026. המקור מסביר את תקופת הייחוס למכירות בשנה הקודמת, את המסלולים דרך אתר או אפליקציה של העסק ודרך זירת מסחר, ואת ההבדל בין מכירות באתר או באפליקציה לבין הזמנות אלקטרוניות אחרות. עסק יכול למכור דרך שני מסלולי המכירה באתר או באפליקציה.
- Eurostat, מטא־נתונים על שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בעסקים, סעיפים 3.3–3.6 ו־18.5. מצרף הענפים המכוסים כולל את ענפי C–J ו־L–N ואת קבוצה 95.1 בסיווג NACE Rev. 2. ספירת המועסקים כוללת עובדים ועצמאים. הנתונים המצרפיים של האיחוד האירופי כוללים אומדנים לאומיים שסומנו כבלתי מהימנים; נתונים לאומיים חסויים אינם נכללים. התא הלא זמין של סף המכירות לעסקים גדולים בגרמניה נושא את סימון המהימנות הנמוכה, ולכן הוא הושמט מהספירה שלנו של מדינות שבהן שני אומדני הגודל זמינים, בלי להסיר את אומדן האיחוד האירופי שסופק.
- OECD, הטרנספורמציה הדיגיטלית של עסקים קטנים ובינוניים (2021), הפרק על פלטפורמות מקוונות, איור 3.4. מחקר קודם משווה נתונים על השימוש בזירות מסחר ועל סף מכירות של 20% בקרב מוכרים ברשת. המאמר הזה משתמש במכנה של מוכרים בזירות מסחר ובהשוואה נוספת בקרב עסקים שמכרו בשני המסלולים; הוא אינו טוען שזהו המחקר הראשון על ערוצי מסחר אלקטרוני.
- הודעת השימוש החוזר של Eurostat מתירה שימוש חוזר בנתונים הסטטיסטיים עם ייחוס למקור. החישובים, הפרשנות והתרגומים הם של Influence IQ. Eurostat אינה אחראית להתאמות האלה.
- Eurostat, מדריך למפיקי הסטטיסטיקה של עסקים באירופה על שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ומסחר אלקטרוני בעסקים, מהדורת 2025. מודול B, שאלה B3, עמוד מודפס 38, משייך 100% מהמכירות באתר או באפליקציה למסלול היחיד אצל עסקים שמשתמשים רק ב־1 מהמסלולים, וכך תומך בחישוב לשני המסלולים. סעיף 5.2, עמוד מודפס 253, קובע שאומדנים לאומיים בלתי מהימנים נכללים בנתונים המצרפיים של האיחוד האירופי, ואילו נתונים לאומיים חסויים אינם נכללים.
החישובים, הפרשנות והתרגומים הם של Influence IQ. Eurostat אינה אחראית להתאמות האלה.