מסחר מקוון B2B לעומת B2C: כשמוכר אחד משרת את 2 הקהלים

ספק קפה יכול למכור מאותו קטלוג גם פינוק לסוף השבוע וגם מוצר בסיסי למקום העבודה. הניתוח שלנו של אומדני עסקים באירופה בוחן כמה חפיפה בין לקוחות עשויה להסתתר מאחורי התוויות המוכרות האלה, ומה משמעותה לבריף קמפיין.

ניתוח של Influence IQ לסקר העסקים של Eurostat לשנת 2025, המכסה מכירות באינטרנט ב-2024. ההשוואה כוללת 20 מדינות ואת הענפים ומסגרת גודל העסקים שהסקר מכסה: 10 מועסקים או יותר. נתוני החפיפה הם חישובים מאומדנים שפורסמו.

תקציר

מסחר מקוון B2B פירושו מכירה לעסקים; B2C פירושו מכירה לצרכנים פרטיים. מוכר יכול לשרת את שניהם. בניתוח שלנו לסקר Eurostat לשנת 2025, האומדנים שפורסמו ל-20 מדינות שעמדו בתנאים מצביעים על חפיפה מזערית של כ-38.4% עד 66.9% בקרב עסקים שמוכרים באינטרנט. הקבוצה הארגונית שנמדדה משלבת לקוחות עסקיים ולקוחות מהמגזר הציבורי. אלה חפיפות מזעריות שמתיישבות עם האומדנים, ולא ספירות ישירות של חברות שמשרתות את 2 הקבוצות. [1] [2]

כל 20 המדינות נשארות מעל סף חפיפה של 25% גם לאחר אותה התאמה מחמירה במכוון ל-3 נתוני הקלט. הנתונים נוגעים למכירות ב-2024 ולעסקים עם 10 מועסקים או יותר שהסקר מכסה. לצוותי שיווק, השאלה המועילה היא איזו משימת קנייה הקמפיין משרת. הדוגמאות והבריף בהמשך מראים כיצד להבחין בין המשימות בלי להניח שכל קהל זקוק לאתר נפרד. [3]

דמיינו ספק קפה שמכין קמפיין לתערובת החדשה שלו. לקוח אחד רוצה שקית לבקרים נינוחים בבית. לקוחה אחרת אחראית לאספקה למקום העבודה ורוצה שהקפה לא ייגמר לפני המשלוח הבא. הפולים יכולים להיות זהים. המידע שכל אחד מהם צריך לפני ההזמנה עשוי להיות שונה.

זו דוגמה בדיונית, אבל היא חושפת פער מעשי בבריף שאומר רק ״הקהל שלנו הוא B2C״ או ״אנחנו מוכרים לעסקים״. תמונת מוצר יכולה להיות רלוונטית ל-2 האנשים, בעוד המסר, הראיות והצעד הבא שהובטח משרתים רק 1 מהם. אפילו אותו אדם עשוי לקנות לבית בהזדמנות אחת ולעבודה באחרת.

בחנו אומדנים של קבוצות לקוחות מ-Eurostat כדי לתת הקשר לשאלת התכנון הזאת. הניתוח עוסק במי שקונה דרך אתרים, יישומים וזירות מסחר. הוא אינו קובע באיזה ערוץ מכירה חברה צריכה להשתמש. הערך שלו לעסק או לסוכנות שלו הוא סיבה להבהיר את מטרת הקנייה לפני בחירת מסר הקמפיין.

מבחר אחד, סיבות שונות להזמין

3 שקיות קפה מחברות סצנה ביתית עם ספל וקנקן הכנה לשולחן במקום העבודה עם כוסות וקרטון משלוח.
איור ללא מילים של ספק הקפה הבדיוני: מבחר אחד משרת רכישה לבית וחידוש מלאי במקום העבודה. גודל כל סצנה אינו מייצג שיעורי לקוחות.

צרכנים ולקוחות ארגוניים יכולים לקנות מאותו מוכר

האומדנים שפורסמו מצביעים על חפיפה ניכרת בכל מדינה שעברה את הבדיקות שלנו. לכל אחת מ-20 המדינות יש מינימום מחושב שמעל 25%, גם לאחר התאמת הרגישות. העקביות הזאת היא התוצאה המרכזית. מיקום של מדינה בתרשים אינו המלצה היכן לפרסם.

כאן חפיפה פירושה שמוכר מופיע ב-2 קבוצות הלקוחות. אין פירושה שאותו אדם נספר 2 פעמים, או שלעסק ולצרכן יש אותם צרכים. הסקר מודד עסקים עם מכירות לכל קבוצה. לכן התוצאה שייכת לדיון על תמהיל הלקוחות של מוכר, ולא לטענה על מספר הקונים הפרטיים או על זהותם.

Eurostat מבחין בין מספר העסקים עם מכירות חיוביות לכל קבוצת לקוחות לבין סכום ההכנסות שמכירות אלה מניבות. חברה עם הזמנה ארגונית קטנה ומכירות נרחבות לצרכנים יכולה להיספר ב-2 קבוצות הלקוחות. לכן הנתונים האלה אינם יכולים לומר לאנשי שיווק כיצד לחלק תקציב בין 2 הקבוצות. [1]

המחקר גם משאיר לקוחות עסקיים ולקוחות מהמגזר הציבורי יחד, כי כך מוגדר המדד שפורסם. הצגת התוצאה כמדד ייחוס של B2B בלבד הייתה משמיטה חלק מהקבוצה שנמדדה. לבריף קמפיין, ״קונה ארגוני״ הוא תיאור התחלתי מועיל; העסק עדיין צריך לזהות את האנשים בפועל ואת מצב הקנייה.

בכל 20 המדינות נשארת חפיפה משתמעת שמעל 25%

החפיפה המזערית בין לקוחות צרכניים ללקוחות עסקיים או מהמגזר הציבורי שמתיישבת עם האומדנים שפרסם Eurostat. אחוז מהעסקים שמוכרים באינטרנט; מכירות ב-2024, שנחקרו בסקר 2025.

הצגת ערכי התרשים
מדינהחפיפה מזערית משתמעתלאחר התאמה של 0.5 נקודות
אוסטריה43.5%37.3%
בולגריה49.3%38.1%
קרואטיה61.6%52.0%
קפריסין38.4%31.3%
צ׳כיה66.9%58.8%
דנמרק45.0%39.4%
פינלנד51.4%45.4%
גרמניה51.6%43.0%
יוון47.9%40.9%
הונגריה58.5%49.4%
אירלנד42.0%36.7%
לטביה56.5%46.8%
ליטא50.0%45.9%
לוקסמבורג47.8%34.7%
מלטה46.4%41.2%
הולנד48.5%41.6%
פורטוגל49.9%39.8%
סלובקיה44.8%33.9%
סלובניה39.0%32.2%
שוודיה57.2%51.6%
כל צמד מציג את החסם התחתון המחושב ואת אותו חישוב לאחר הפחתת כל נתון קלט של קבוצת לקוחות ב-0.5 נקודות אחוז והגדלת נתון המוכרים באינטרנט ב-0.5 נקודות. ההתאמה נבחרה בידי המנתחים ואינה רווח סמך. אלה אומדנים מותנים, ולא ספירות משותפות שנצפו.

כיצד עובד החישוב של הולנד

הולנד מספקת דוגמה מוחשית. בסקר 2025, השיעור המשוער של העסקים המכוסים עם מכירות באינטרנט ב-2024 היה 24.66%. השיעורים המקבילים עם מכירות באינטרנט לצרכנים ועם מכירות באינטרנט לעסקים או למגזר הציבורי היו 17.89% ו-18.73%. לכל 3 הנתונים אותו מכנה של כלל העסקים. [2]

חיבור השיעורים של 2 קבוצות הלקוחות נותן 36.62 נקודות אחוז. זה גבוה מאומדן המוכרים באינטרנט ב-11.96 נקודות. אם מתייחסים לאומדנים שפורסמו כאל נתונים שוליים של תמהיל לקוחות אחד, חייבת להיות חפיפה של לפחות ההפרש הזה בין 2 קבוצות הלקוחות. אחרת יידרשו יותר מוכרים באינטרנט מכפי שהאומדן הכולל מאפשר.

כדי לבטא את החפיפה בתוך העסקים שמוכרים באינטרנט, מחלקים את העודף של 11.96 נקודות ב-24.66 ומכפילים ב-100. התוצאה היא כ-48.5%. זהו המינימום שמתיישב עם נתוני הקלט שפורסמו. זו אינה טבלת הצלבה שנצפתה, וטעות סקר או שיטות אמידה לאומיות עשויות להשפיע על נתוני הקלט האלה.

בדיקת הרגישות שלנו מפחיתה כל נתון קלט של קבוצת לקוחות ב-0.5 נקודות אחוז ומעלה את נתון המוכרים באינטרנט ב-0.5 נקודות. בהולנד המשמעות היא 17.39%, 18.23% ו-25.16%. המינימום המשתמע נעשה כ-41.6%. ההתאמה היא בדיקת רגישות שנבחרה, ולא מרווח טעות שנמדד או רווח סמך. [3]

להבחנה יש חשיבות מעשית. אנשי שיווק יכולים להשתמש בתוצאה כדי לבחון תווית קהל רחבה מדי. היא אינה יכולה להוכיח שלמותג הולנדי מסוים יש חפיפה של 48.5%, או שכמעט מחצית מההכנסות שלו צריכות להגיע מקונים ארגוניים.

קמפיין הקפה מתחיל במשימת הקנייה

נחזור לספק הקפה הבדיוני. לקונים לבית, צוות הקמפיין בוחר משימה פשוטה: לעזור להחליט אם התערובת מתאימה לקפה שהם מכינים בבית. פרטים רלוונטיים יכולים לכלול תיאור טעם, דרגות טחינה זמינות, גודל אריזה ואפשרויות משלוח. מסר לדוגמה: ״מצאו את דרגת הטחינה המתאימה לקפה של הבוקר״.

לקונים למקום העבודה, הצוות בוחר משימה אחרת: להסדיר דרך אמינה לחידוש מלאי הקפה במטבח משותף. לפני כתיבת הקמפיין, הצוות בודק אילו כמויות, הסדרי משלוח ואפשרויות חיוב הספק מציע בפועל. המסר לדוגמה הופך ל״תכננו את משלוח הקפה הבא למקום העבודה שלכם״.

אף אחד מהמסרים אינו דורש לטעון שצרכנים הם רגשיים או שעסקים הם רציונליים. 2 הקונים עשויים להתעניין בטעם, במחיר ובאמינות. ההבדל בדוגמה הזאת הוא הרכישה שהם מנסים לארגן. הבריף צריך להסביר את ההבדל בשפה רגילה, במקום להפוך תווית לקוח לפרופיל אישיות.

הצעד הבא צריך לקיים את ההבטחה. מסר על קפה לבית עשוי להוביל לעמוד התערובת עם אפשרויות הטחינה. מסר למקום העבודה עשוי להוביל למידע הרלוונטי על משלוחים באותו אתר. אם חברה באמת מאפשרת פנייה בנוגע להזמנות גדולות יותר, הקמפיין יכול להציע את המסלול הזה. אין להבטיח תנאי חשבון או מנוי שהספק אינו יכול לספק.

אתר או תהליך השלמת הזמנה נפרדים הם בחירה תפעולית אפשרית, ולא מסקנה מהנתונים האלה. לפעמים די במידע ברור יותר בעמוד מוצר קיים. שאלת הבדיקה המועילה היא: אחרי ההקלקה, האם האדם הזה יכול למצוא את מה שנחוץ להשלמת המשימה שתיארנו?

אותה הקפדה חלה על יוצרי תוכן שעובדים על הקמפיין. עליהם לדעת איזה מצב קנייה התוכן מייצג. הדגמה של הכנת כוס 1 יכולה להתאים לבריף הביתי; הצגה של השתלבות המוצר במטבח משותף יכולה להתאים לבריף למקום העבודה. אלה בחירות קריאייטיב להמחשה, ולא ממצאי ביצועים שנמדדו.

לספק הדרכה יש שאלת לקוח אחרת

חשבו על עסק בדיוני שני: ספק שמציע קורס מעשי קצר. לומד פרטי רוצה לבחור קורס מתאים ולהזמין מקום. מעסיק רוצה שכמה עמיתים ישתתפו, אולי עם רמות ניסיון או זמינות שונות. נושא הקורס יכול להיות זהה, אבל ארגון הרכישה משתנה.

ללומד הפרטי, קמפיין מועיל עשוי להסביר מה הקורס מכסה, את דרישות הקדם, התאריכים ואופן ההרשמה. למעסיק, הבריף עשוי לשאול במקום זאת אם יש כמה מקומות פנויים, אם לוח הזמנים מתאים לקבוצה ואיך הספק מטפל בהזמנה קבוצתית. קמפיין צריך לציין את ההסדרים האלה רק כשהספק מציע אותם.

המקרה הזה שונה מחידוש מלאי הקפה במקום העבודה. הקונה והאנשים שמשתמשים בשירות עשויים להיות שונים. מעסיק יכול לאשר את הרכישה, בעוד הלומדים מחליטים אם הקורס רלוונטי לעבודתם. הצוות צריך לדעת על השאלה של מי כל פריט תוכן עונה, במקום להניח ש״קונה עסקי״ מזהה אדם 1.

צמד מסרים מועיל להמחשה הוא ״בחרו קורס למיומנות שתרצו לתרגל״ ו״מצאו קורס שמתאים לצורכי הלמידה של הצוות שלכם״. הם מובילים לשאלות שונות, גם אם בסופו של דבר מגיעים לאותו עמוד קורס. מחקר החפיפה אינו מודד התנהגות של ספקי הדרכה; הדוגמה הזאת מראה כיצד להפוך את הממצא הרחב לשיחת תכנון ממוקדת.

בריף ל-2 מצבי קנייה

השתמשו בבריף הבא כשלעסק יש ראיות לכך שהוא משרת יותר מקבוצת לקוחות 1, או כשתווית קהל קיימת משאירה את משימת הקנייה לא ברורה. מלאו גרסה 1 לכל מצב. המחקר מספק הקשר; ההצעות בפועל של החברה, הידע שלה על הלקוחות ובחירותיה התפעוליות מספקים את התשובות.

הקונה והרכישה: [מי מארגן את הרכישה; מי ישתמש במוצר או בשירות; מה מנסים להשיג]. דוגמת הקפה: אדם שקונה לשימוש ביתי לעומת מי שמחדש מלאי במטבח משותף במקום העבודה.

השאלה לפני ההזמנה: [המידע שהקונה הזה צריך כדי להחליט]. דוגמה ביתית: אם התערובת ודרגת הטחינה מתאימות לשיטת ההכנה. דוגמה ממקום העבודה: אם הכמויות והסדרי המשלוח הזמינים מתאימים למטבח.

הבטחה מבוססת: [אמירה ברורה 1 שהחברה יכולה לקיים]. דוגמה ביתית: לעזור ללקוח לבחור בין דרגות הטחינה הזמינות. דוגמה ממקום העבודה: להסביר את הסדרי המשלוח הקיימים של הספק. השמיטו תכונות או תנאים שלא אומתו.

הראיות בתוכן: [פרט המוצר, ההדגמה או ההסבר שתומכים בהבטחה]. הבריף הביתי יכול להציג את שיטת ההכנה הרלוונטית. הבריף למקום העבודה יכול להסביר את אפשרויות האריזה והמשלוח הזמינות. אף אחד מהם אינו זקוק לעדות מומצאת או לטענת ביצועים.

הצעד הבא אחרי ההקלקה: [היעד והפעולה בפועל]. ציינו את מידע המוצר, עמוד ההזמנה או מסלול הפנייה הנתמך. בדקו שהניסוח תואם לקמפיין ושהקונה יכול למצוא את המידע שהובטח.

הצלחה בקמפיין הזה: [התוצאה שמתאימה לפעולה שהובטחה; כיצד הצוות כבר מודד אותה]. רכישה שהושלמה ופנייה מתאימה להזמנה קבוצתית הן תוצאות שונות. השתמשו במדד מוגדר היטב שמתאים לפעולה המיועדת. הימנעו מחיבור רכישות ופניות לספירת הצלחות 1 ללא הסבר.

לספק ההדרכה, חזרו על הבריף עבור הלומד ועבור מארגני ההזמנה הקבוצתית. הראיות עשויות להיות תוכן הקורס ודרישות הקדם עבור הלומד, והסדרי הזמנה מאומתים עבור המארגנים. כך הבריף השני נשאר ממוקד בשירות, במקום להעתיק את שאלות המשלוח של ספק הקפה.

לפני ההפקה, קראו כל בריף כרצף אחד: לאדם הזה יש המשימה הזאת, הוא זקוק למידע הזה ויכול לבצע את הצעד הבא הזה. אם חוליה ברצף חסרה, תקנו את ההבטחה או את היעד. יצירת 2 תוויות קהל לבדה אינה פותרת זאת. השאירו מסר משותף כאשר משימות הקנייה באמת זקוקות לאותה תשובה.

אם התשובות כבר ברורות, התרגיל עשוי לאשר את הקמפיין הקיים. עסק שמשרת רק משימת קנייה רלוונטית 1 אינו צריך להמציא קהל שני מפני שעסקים אחרים משרתים את שניהם. כשיש 2 משימות, הצוות יכול לבחור באיזו מהן יעסוק פוסט, מודעה או בריף ליוצר תוכן. התוצר המועיל הוא משימה ממוקדת יותר, ולא דרישה להגדיל פי 2 את לוח התוכן או לפצל כל קמפיין.

חברו בין משימת הקנייה לצעד הבא

מבחר קפה משותף מתפצל ל-2 שורות: ספל, שקית וכף מדידה, ואחריהם חבילה; ושולחן משותף, לוח שנה ושקיות קפה, ואחריהם כמה קרטונים.
  1. הגדירו את משימת הקנייה

    תארו את הרכישה שהאדם מנסה לארגן.

  2. ענו על שאלת ההחלטה

    הציגו את מידע המוצר או השירות שחשוב למשימה הזאת.

  3. שמרו על הצעד הבא שתואם להבטחה

    הפנו את הקונה לפעולה שהעסק תומך בה בפועל.

הדוגמה הביתית והדוגמה ממקום העבודה עוברות ממצב הקנייה לפרטי ההזמנה הרלוונטיים ולקפה שהגיע במשלוח. האיור מסביר את רצף התכנון; הוא אינו מכתיב אתרים נפרדים ואינו מציג תוצאות שנמדדו.

כיצד נבחרו האומדנים וחושבו

השתמשנו במאגר הנתונים isoc_ec_esels של Eurostat, שנת סקר 2025, למכירות באינטרנט ב-2024. ההיקף הוא עסקים במסגרת הסקר של 10 מועסקים או יותר, בקבוצת הענפים הלא פיננסיים שצוינה. עסקים זעירים ויוצרי תוכן יחידים נמצאים מחוץ למסגרת הזאת. מהדורה מתורגמת אינה משנה את הגאוגרפיה או את אוכלוסיית המחקר. [1]

לפני שליפת ערכי התוצאות, בדקנו את המדריך המשותף ואת השיטות הלאומיות של כל 27 מדינות האיחוד האירופי. הוצאנו את בלגיה, ספרד, איטליה ורומניה משום שתפקידו של שקלול מחדש לכל פריט נותר לא פתור במדדים האלה. בפולין נותרה לא פתורה ההבחנה בין יחידה משפטית לעסק. לאחר השליפה, לאסטוניה חסרו 2 אומדני קבוצות הלקוחות; לצרפת חסר אומדן העסקים והמגזר הציבורי, שסומן כלא מהימן. 20 המדינות שנותרו מהוות את ההשוואה. [4]

לכל מדינה שעומדת בתנאים, W הוא אחוז כלל העסקים המכוסים עם מכירות באינטרנט, C הוא האחוז עם מכירות באינטרנט לצרכנים, ו-O הוא האחוז עם מכירות באינטרנט לעסקים או למגזר הציבורי. החסם התחתון המחושב הוא 100 × max(0, (C + O − W) / W). הוא נותן את החפיפה הקטנה ביותר האפשרית בתמהיל לקוחות שתואם לאומדנים השוליים שפורסמו. איננו צופים בתמהיל הלקוחות המשותף. [2]

שמרנו על אותו היקף מדינות, כללי הכללה והתאמת רגישות לאורך הפיילוט. כלל הפרסום שנקבע מראש דרש לפחות 18 מדינות שעומדות בתנאים, עם לפחות 2/3 שמגיעות לחסם תחתון של לפחות 25% הן לפני ההתאמה והן אחריה. אלה היו תנאי פרסום שנבחרו, ולא מבחני מובהקות או יעדים עסקיים. כל 20 המדינות שעמדו בתנאים עברו. הוספת סימוני האומדן או הארעיות שהוגדרו מראש לא הוסיפה מדינות. [3]

האומדנים עשויים לשקף עריכה לאומית, השלמת ערכים חסרים וטעות סקר. הבדלים בין מדינות משקפים גם אוכלוסיות עסקים שונות. לכן אנחנו מדווחים על כל מדינה בנפרד ואיננו הופכים את תוצאותיהן לשיעור עסקים כלל-אירופי או לדירוג שווקים. הטבלה התומכת כוללת את כל 27 המדינות, כולל אלה שהוצאו. הקבצים להורדה מספקים את נתוני הקלט, הסימונים, ההחלטות ושיטת החישוב. [4] [5]

נתוני הקלט שפורסמו לכל 27 המדינות

אחוזים מכל העסקים המכוסים, עם אותה שנת סקר 2025 ואותה שנת מכירות 2024. אלה נתוני הקלט לחישוב, ולא אחוזים בתוך המוכרים באינטרנט.

הצגת כל 27 המדינות ונתוני הקלט של המקור
הצגת ערכי התרשים
מדינה והערת הכללהעסקים עם מכירות באינטרנט (W)עסקים עם מכירות באינטרנט לצרכנים (C)עסקים עם מכירות באינטרנט לעסקים או למגזר הציבורי (O)
אוסטריה27.20%22.77%16.26%
בלגיה (הוצאה: שיטה)26.30%19.32%20.92%
בולגריה15.00%13.74%8.66%
קרואטיה18.39%14.48%15.23%
קפריסין23.05%21.92%9.99%
צ׳כיה22.25%19.10%18.03%
דנמרק30.69%23.03%21.46%
אסטוניה (הוצאה: אומדנים חסרים)22.09%לא פורסםלא פורסם
פינלנד28.45%21.29%21.79%
צרפת (הוצאה: אומדן חסר או לא מהימן)16.93%14.45%לא פורסםאומדן לא מהימן (סימון Eurostat: u)
גרמניה20.04%16.42%13.96%
יוון24.45%22.05%14.11%
הונגריה19.03%16.18%13.99%
אירלנד31.74%27.75%17.32%
איטליה (הוצאה: שיטה)17.63%15.29%12.08%
לטביה17.87%16.66%11.31%
ליטא41.30%27.08%34.89%
לוקסמבורג12.80%10.51%8.41%
מלטה32.91%29.80%18.37%
הולנד24.66%17.89%18.73%
פולין (הוצאה: הגדרת יחידה)16.81%14.57%13.27%
פורטוגל16.88%15.04%10.26%
רומניה (הוצאה: שיטה)13.01%12.13%7.19%
סלובקיה15.26%13.50%8.60%
סלובניה24.45%18.88%15.11%
ספרד (הוצאה: שיטה)26.09%21.10%16.57%
שוודיה31.24%23.72%25.40%
W הוא השיעור המשוער של העסקים המכוסים שמוכרים באינטרנט; C ו-O הם השיעורים המקבילים של עסקים שמוכרים באינטרנט לצרכנים ולעסקים או למגזר הציבורי, בהתאמה. 7 מדינות מסומנות הוצאו מהשוואת החפיפה. 3 תאים שלא פורסמו מסומנים ״לא פורסם״; אף אחד מהם אינו נחשב ל-0. קובץ ה-ZIP שומר על סימוני המקור ועל הסיבות לכל החלטה.

קובץ ה-CSV מכיל את נתוני המדינות המוצגים. קובץ ה-ZIP שומר על כל נתוני הקלט של המקור, הערכים החסרים, סימוני התצפיות והסודיות, החלטות הכללת המדינות וקוד הניתוח. כלולות הנחיות מתורגמות שמסייעות לפעול לפי הוראות השחזור באנגלית. 2 הקבצים זמינים להורדה ללא הרשמה.

מקורות והערות

  1. Eurostat, שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת ומסחר מקוון בעסקים, סקר 2025. מאגר הנתונים isoc_ec_esels; PC_ENT; GE10; C10-S951_X_K. מכירות באינטרנט כוללות אתרים, יישומים וזירות מסחר, ולא הזמנות באמצעות EDI בלבד. מסגרת המקור מכסה ענפים נבחרים ועסקים עם לפחות 10 מועסקים. מוסכמות המסגרת והאיסוף הלאומיות שונות זו מזו.
  2. חישובי Influence IQ מתוך E_AWSELL, E_AWS_B2C ו-E_AWS_B2BG. מדריך 2025 מגדיר את מספר העסקים שמוכרים לכל קבוצת לקוחות מתוך ערכי מכירה חיוביים שאינם ריקים. האומדנים שפורסמו עשויים לכלול עריכה או השלמת ערכים חסרים. עבור C/W ו-O/W, השיעור המשותף המזערי שמתיישב איתם הוא max(0, C/W + O/W − 1); הוא אינו תא משותף ששוחזר מהסקר או חסם תחתון מובטח לאוכלוסייה.
  3. רגישות: להפחית את C ואת O ב-0.5 נקודות אחוז, עם חסם תחתון של 0, ולהגדיל את W ב-0.5 נקודות, עד תקרה של 100%. לחשב מחדש כל חפיפה שמתיישבת עם הנתונים. השינוי הזה, שבחרו המנתחים, אינו טווח עיגול של המקור או רווח סמך. ספי הפרסום של 18 מדינות, 2/3 ו-25% נקבעו לפני שליפת התוצאות.
  4. 7 מדינות מוצאות מתרשים החפיפה: בלגיה, ספרד, איטליה ורומניה בגלל התאמה לא פתורה של משקולות הפריטים; פולין בגלל צבירת יחידות שלא הוכרעה; אסטוניה בגלל אומדני קבוצות לקוחות חסרים; צרפת בגלל אומדן ארגוני חסר שסומן u (לא מהימן). טבלת נתוני הקלט של המקור שומרת על הערכים שפורסמו בלי לחשב חסמים תחתונים למדינות שהוצאו. קישורי המקורות הלאומיים וההחלטות נמצאים בחבילת הניתוח.
  5. מאגר המקור עודכן ב-15 ביוני 2026; נשלף ב-18 באוקטובר 2026. נעשה שימוש חוזר בנתוני Eurostat עם ייחוס. Influence IQ בחר וניתח את הנתונים ומספק את הדוגמאות והתרגומים. Eurostat אינו אחראי לחישובים, לפרשנויות או לתרגומים האלה. חבילת הניתוח כוללת את נתוני הקלט הציבוריים, סימוני התצפיות, החלטות המטא-נתונים וקוד השחזור.

המאמר באנגלית הוא מהדורת המקור. כל מהדורות השפה מתארות את אותם אומדני עסקים באירופה למכירות באינטרנט ב-2024 ואת אותן דוגמאות תכנון בדיוניות. תרגום אינו הופך את הממצאים למדד ייחוס למדינה אחרת או לעסקים זעירים.

העבירו לקמפיין את משימת הקונה