הכנסות מפודקאסט: האם קוני מוצרים משלמים גם על מינויים או על מרצ׳נדייז?
בסקר שנערך בארצות הברית בדצמבר 2022, רוב מי שדיווחו שקנו משהו שנדון או קודם בפודקאסט מעולם לא שילמו על מינוי לפודקאסט ולא קנו מרצ׳נדייז של פודקאסט. היסטוריית הרכישות שלהם משאירה שאלה נפרדת ליוצרים שמתכננים הצעה בתשלום.
ניתוח מקורי של American Trends Panel מטעם Pew Research Center, גל 118. איסוף הנתונים בארצות הברית: 5–11 בדצמבר 2022.
תקציר
רכישת מוצר שהוזכר בפודקאסט אינה מעידה בהכרח גם על תשלום על מינוי לפודקאסט או על מרצ׳נדייז. בקרב 763 משיבים שדיווחו על רכישה כזאת בסקר של Pew Research Center שנערך בארצות הברית בדצמבר 2022, 58.2% לא עשו אף אחד מ־2 הדברים האלה, 41.4% עשו לפחות 1 מהם, ואת 0.4% הנותרים לא היה אפשר לסווג לפי תשובותיהם. אלה שיעורים משוקללים מתוך אותה קבוצת קונים.[1]
אלה היסטוריות רכישה שדווחו בסקר. הן אינן מעידות על חברות פעילה כיום או על כך שהרכישות היו קשורות לאותו פודקאסט. הממצא נותן ליוצרים סיבה להעריך כל הצעה בתשלום לפי הראיות הנוגעות לה. מינוי, פריט מרצ׳נדייז והמלצה על מוצר עשויים לבקש מהמאזינים דברים שונים; הצלחה באחד מהם אינה בסיס לתחזית המכירות של האחר.
דמיינו מגיש פודקאסט שמקבל הודעה ממאזין שקנה ספר שנדון בתוכנית. המגיש שוקל להציע סדרת בונוס בתשלום ואוסף קטן של מרצ׳נדייז. קל להתפתות לראות ברכישה הזאת ראיה לכך שהמאזין יקנה אחת מההצעות החדשות.
הרגע הבדיוני הזה ממחיש שאלת תכנון אמיתית: מה סוג רכישה אחד מספר ליוצרים על סוג אחר? ספר יכול לפתור בעיה מיידית. מינוי מבקש מהקונים לייחס ערך לגישה מתמשכת. מרצ׳נדייז עשוי למשוך בזכות העיצוב, השימושיות או הקשר לתוכנית. אלה סיבות שאפשר לבדוק, ולא מניעים שנמדדו במחקר הזה.
השתמשנו ב־3 תשובות של אותם משיבים לסקר כדי לבחון את החפיפה. הקבוצה הגדולה ביותר קנתה משהו שקודם או נדון בפודקאסט, אבל מעולם לא קנתה מינוי לפודקאסט או מרצ׳נדייז של פודקאסט. זו נקודת פתיחה שימושית לבריף של הצעה: להסביר למה דווקא ההצעה הזאת מצדיקה רכישה, במקום להניח שרכישה קודמת עונה על השאלה.
רכישות שונות, החלטות שונות

- מוצר שהוזכר בפודקאסט
- מינוי בתשלום לפודקאסט
- מרצ׳נדייז של פודקאסט
רוב מי שקנו בעקבות פודקאסט דיווחו שלא הוציאו כסף על מינויים או על מרצ׳נדייז
התוצאה המרכזית היא 58.2%: השיעור המשוקלל של קונים בעקבות פודקאסט שענו במפורש ״לא״ גם לשאלה אם שילמו אי פעם על מינוי לפודקאסט וגם לשאלה אם קנו אי פעם מרצ׳נדייז של פודקאסט. עוד 41.4% דיווחו על לפחות 1 מ־2 החוויות האלה. אצל 0.4% הנותרים חסרו תשובות שמנעו סיווג.[1][2]
כל אחוז בהשוואה הזאת מתחיל באותם 763 משיבים. הם היו חלק מ־2,530 המשיבים שהאזינו לפודקאסט ב־12 החודשים הקודמים. מתוכם בחרנו את מי שאמרו שקנו משהו כי הוא קודם או דובר עליו בפודקאסט. ההשוואה אינה מתחילה מכל המאזינים, מכל הלקוחות או מכל מי שנחשפו לפרסומת.
58.2% דיווחו שלא חוו אף אחת מ־2 דרכי התמיכה
שיעורים משוקללים של 763 קונים בעקבות פודקאסט בסקר שנערך בארצות הברית בדצמבר 2022. כל שורה משתמשת באותה קבוצת קונים.
| תמיכה שדווחה בעבר | השיעור המשוקלל מתוך הקונים | משיבים, ללא שקלול |
|---|---|---|
| לא מינוי ולא מרצ׳נדייז | 58.2% | 456 |
| מינוי, מרצ׳נדייז או שניהם | 41.4% | 303 |
| תשובות שלא היה אפשר לסווג | 0.4% | 4 |
אנחנו משתמשים בכינוי ״קונים בעקבות פודקאסט״ לקבוצה הזאת. השאלה כוללת גם דיון וגם קידום, ולכן אינה מזהה קהל של פרסום בלבד. היא גם אינה מזהה את הפריט או את המוכר: המוצר שנקנה יכול להיות בעצמו מרצ׳נדייז של פודקאסט. הסקר גם אינו קובע איזה פודקאסט הוביל לרכישה, או אם המינוי או המרצ׳נדייז היו של אותה תוכנית.[2]
ליוצרים, התוצאה מערערת על קיצור דרך מוגדר: להתייחס לכל ראיה לרכישה דרך פודקאסטים כהוכחה לביקוש לחברות בתשלום או להשקת מרצ׳נדייז. אין פירוש הדבר ש־58.2% יסרבו להצעה עתידית. הם דיווחו שלא קנו בעבר מ־2 הסוגים האלה; הסקר לא בדק הצעה, מחיר או מסר חדשים.
גם למינויים ולמרצ׳נדייז יש היסטוריות רכישה שונות
פילוח מפורט יותר של אותה קבוצת קונים מבהיר את ההבחנה. לאחר שקלול, 12.9% שילמו על מינוי אבל מעולם לא קנו מרצ׳נדייז של פודקאסט; 17.4% קנו מרצ׳נדייז אבל מעולם לא שילמו על מינוי; ו־11.1% דיווחו על שניהם. ה־58.2% שדיווחו שלא עשו אף אחד מהם עדיין מהווים את הקטגוריה הגדולה ביותר. תשובות שלא היה אפשר לסווג מהוות 0.4%.
ל־2 הקטגוריות שמסומנות ״בלבד״ יש משמעות מצומצמת. ״מינוי בלבד״ פירושו ״כן״ לשאלת המינוי ו״לא״ לשאלת המרצ׳נדייז. אין בכך לומר שהמשיבים לא תמכו ביוצרים אחרים או לא הוציאו כסף בדרכים אחרות. תרומות, אירועים חיים ומקורות הכנסה אפשריים אחרים אינם נכללים בהשוואה הזאת.
5 דפוסי רכישה בעבר באותה קבוצת קונים
תשלום אי פעם על מינוי לפודקאסט ורכישה אי פעם של מרצ׳נדייז של פודקאסט, בקרב 763 קונים בעקבות פודקאסט. סקר אמריקאי, דצמבר 2022.
| רכישה שדווחה בעבר | השיעור המשוקלל מתוך הקונים | משיבים, ללא שקלול |
|---|---|---|
| מינוי בלבד | 12.9% | 81 |
| מרצ׳נדייז בלבד | 17.4% | 133 |
| גם מינוי וגם מרצ׳נדייז | 11.1% | 89 |
| אף אחד מהם | 58.2% | 456 |
| תשובות לא מלאות | 0.4% | 4 |
ברשומות שפורסמו, החלק היחסי של מי שקנו רק מרצ׳נדייז גדול מזה של מי ששילמו רק על מינוי. אי אפשר להסיק מכך איזה עסק עדיף להקים. איננו יודעים אילו הצעות המשיבים ראו, כמה שילמו, באיזו תדירות קנו או כמה עלה ליוצרים לממש את הרכישה. ספירת אנשים שיש להם היסטוריית רכישה שונה מהשוואת הכנסות או רווחים.
הדוח המקורי של Pew כבר הציג אחוזים נפרדים לפעילויות האלה בקרב מאזיני פודקאסטים. התרומה שלנו היא לבחון את אותם אנשים בתוך קבוצת הקונים. אחוזים נפרדים אינם יכולים ללמד יוצרים באיזו תדירות 1 מהמשיבים מדווח על כמה מהחוויות האלה. התשובות המזווגות יכולות להראות את החפיפה, ולהשאיר את הסיבות לה פתוחות.[3]
תנו לכל הצעה של פודקאסט סיבה משלה לרכישה
המשמעות המעשית היא להפריד בין הראיות לכל הצעה. סיפור של מאזין על רכישת מוצר שהומלץ שייך לבריף על המלצת מוצר. הוא יכול לפתוח שיחה על רעיון לחברות בתשלום או למרצ׳נדייז, אבל אין לרשום אותו כקונה מאומת של אחת מההצעות האלה.
למינוי, כתבו מה נמשך אחרי התשלום הראשון. האם ההצעה היא סדרת בונוס מוגדרת, גישה לארכיון שימושי או תועלת אחרת שמתוארת בבירור? לאחר מכן, בחנו מה היוצרים יכולים לספק בעקביות ומה המאזינים צריכים לדעת לפני שיתחייבו. השאלות האלה נוגעות לערך ההצעה ולמימושה; הסקר הזה אינו עונה עליהן.
למרצ׳נדייז, תארו את הפריט באופן מוחשי. מה הקונים יקבלו, אילו פרטים צריך להסביר ומהן ההתחייבויות לגבי ייצור ומשלוח? העדפה לעיצוב מסוים היא משוב שימושי, אבל אינה הזמנה שהושלמה. ההפרדה בין השלבים עוזרת לצוות קטן להימנע מהתייחסות להתלהבות כהכנסה שכבר נרשמה.
שמרו רישום ראיות נפרד לכל הצעה

המלצה על מוצר
השאירו את הרכישות שדווחו קשורות למוצר ולהקשר שהן מתארות.
מינוי
הסבירו את התועלת המתמשכת ואת מה שהיוצרים יכולים לספק.
מרצ׳נדייז
הגדירו את הפריט, המחיר ודרישות האספקה לפני שמתחייבים.
אותה הקפדה עוזרת גם לעסק שעובד עם יוצר פודקאסט. הראיות על הקהל צריכות להתאים לפעילות המוצעת. היסטוריה של רכישת מוצר שהוזכר בתוכנית אינה מעידה שהקהל משלם על התוכנית; ניסיון ברכישת מינוי אינו מעיד שמוצר חדש שיפורסם יימכר. הבריף יכול לציין את הראיות הרלוונטיות בלי להפוך אותן להבטחה לגבי ביצועי הקמפיין.
אם המשימה המיידית היא לבחור משתתפים לראיונות עם הקהל, המחקר הקשור שלנו על מדידת שיווק באמצעות משפיענים בוחן איך שאלות סקר שונות בוחרות קבוצות שונות.[7]
טבלת הצעות היפותטית לצוות פודקאסט קטן
דמיינו פודקאסט גינון בדיוני. מאזינים מספרים לפעמים למגיש שקנו כלים שנדונו בתוכנית. הצוות שוקל סדרת אודיו עונתית בתשלום וסינר ממותג. הטבלה הבאה היא דוגמה לתכנון, ולא עסק שנצפה או תוצאה של הסקר.
הקדישו לכל הצעה רשומה משלה עם אותם 5 שדות: ההצעה, הראיות שכבר קיימות, השאלה שעדיין פתוחה, הצעד הבא הקטן ביותר שיש בו תועלת, והתצפית שתצדיק התחייבות נוספת. המטרה היא להגדיר את ההחלטה הבאה. אין צורך להכפיל אף אחוז מהסקר בגודל הקהל של התוכנית.
המלצה על מוצר. הראיות הקיימות: הודעות ממאזינים שמתארות רכישת כלים שנדונו בתוכנית. השאלה הפתוחה: האם ההודעות משקפות ביקוש רחב יותר או כמה חוויות שנחרתו בזיכרון.
הצעד הבא: השאירו את הדוגמאות צמודות לכלים ולפרקים המסוימים שאליהם הן מתייחסות.
התחייבות נוספת: בחנו שיתוף פעולה מוצע לפי ההתאמה שלו לקהל ולפי המדדים העסקיים שסוכמו לגביו. ההודעות לבדן אינן מוכיחות מכירות שאפשר לייחס לשותף עתידי.
סדרת אודיו עונתית בתשלום. הראיות הקיימות: עדיין אין ראיות לרכישת הסדרה המוצעת. השאלה הפתוחה: איזה חלק בסדרה חשוב מספיק למאזינים כדי שישלמו עליו, והאם הצוות יכול לספק אותו.
הצעד הבא: הציגו מתווה ברור ושאלו את המאזינים במה ישתמשו.
התחייבות נוספת: שקלו הצעה קטנה וברורה בתשלום רק אחרי בדיקת התוכן שהובטח ועומס העבודה הדרוש למימושו. עניין שהובע בשיחה צריך להישאר מסומן כעניין.
סינר ממותג. הראיות הקיימות: רעיון לעיצוב, אבל אין הזמנות. השאלה הפתוחה: האם המאזינים רוצים את הפריט המסוים הזה במחיר שהעסק יכול להציע.
הצעד הבא: בדקו את העיצוב ואת הדרישות המעשיות, כולל מידות כשזה רלוונטי, ייצור ומשלוח.
התחייבות נוספת: קבלו החלטה על מלאי לפי ראיות שנוגעות לפריט ולפי יכולות העסק, ולא לפי אחוז קוני המרצ׳נדייז בסקר ההיסטורי.
בישיבת התכנון הבאה, הצוות יכול לקרוא את הרשומות זו לצד זו. בדוגמת המוצר יש דיווח על התנהגות קנייה; ב־2 ההצעות החדשות עדיין יש שאלות. ההבדל הזה מקל להחליט מה המשימה הבאה, בלי להעמיד פנים שהמחקר בחר בהצעה מנצחת.
שמרו על טבלה קצרה שאפשר להשתמש בה. עדכנו את הראיות כשמשהו משתנה, והפרידו בין פעולות מוצעות לבין רכישות שהושלמו. מטרתה להקל על הערכת ההתחייבות הבאה, ולא להפיק תחזית הכנסות מהסקר.
השאלות שלא נענו אינן משנות את הממצא המרכזי
4 מתוך 763 הקונים לא ניתנו לסיווג כמי שתמכו בפודקאסט באחת מ־2 הדרכים שנמדדו או כמי שלא עשו אף אחת מהן. לאחר שקלול, הם מייצגים 0.4% מקבוצת הקונים. השארנו אותם במכנה, במקום להשמיט אותם בלי לציין זאת.
אילו כל המקרים שלא סווגו היו שייכים לקבוצת התמיכה, השיעור המשוקלל של מי שחוו לפחות 1 מדרכי התמיכה היה עולה מ־41.4% ל־41.8%. אילו כל המקרים שלא סווגו היו שייכים לקבוצה שלא חוותה אף אחת מהן, חלקה היה עולה מ־58.2% ל־58.6%. הטווחים האלה מתארים רק את ההשפעה האפשרית של השאלות האלה שלא נענו. הם אינם מודדים את מלוא אי הוודאות בסקר.
השאלות שלא נענו נוגעות ל־0.4% מקבוצת הקונים המשוקללת
טווחים לוגיים ל־2 הקבוצות לפי התמיכה שדווחה בעבר בקרב אותם 763 קונים. כל גבול עליון משייך את כל המקרים שלא סווגו להיסטוריה שבאותה שורה.
| תמיכה שדווחה בעבר | השיעור הידוע | השיעור אילו כל המקרים שלא סווגו היו שייכים לכאן |
|---|---|---|
| מינוי, מרצ׳נדייז או שניהם | 41.4% | 41.8% |
| לא מינוי ולא מרצ׳נדייז | 58.2% | 58.6% |
גם הקצה התחתון של הקבוצה שלא חוותה אף אחת מהן גבוה ממחצית. לכן אפשר לומר שרוב קבוצת הקונים המשוקללת דיווחו שלא חוו אף אחת מהחוויות, בלי להחליט איך לשייך את המקרים שלא נענו. אי אפשר להשתמש בטווח הקטן שנובע מתשובות חסרות כהוכחה שהתוצאה מדויקת לכל קהל פודקאסטים.
אלה אינם רווחי סמך. הראיות מתארות תשובות משוקללות שפורסמו מסקר אמריקאי מדצמבר 2022. הן אינן מעידות על נכונות לשלם כיום, ותרגום המאמר אינו הופך את התוצאה לאומדן של השוק המקומי.
איך השווינו בין רכישות העבר הקשורות לפודקאסטים
ניתחנו את American Trends Panel של Pew Research Center, גל 118, שנערך ב־5–11 בדצמבר 2022. המאגר שפורסם כולל 5,132 משיבים מבוגרים מארצות הברית. מתוכם, 2,530 דיווחו שהאזינו לפודקאסט ב־12 החודשים הקודמים והיו זכאים לענות על שאלות הפעילות. הניתוח הנוכחי משתמש ב־763 שדיווחו שקנו משהו כי הוא קודם או נדון בפודקאסט.[1][2]
שאלות המינוי והמרצ׳נדייז שואלות אם המשיבים עשו כל אחת מהפעילויות אי פעם. שאלת רכישת המוצר אינה מגדירה חלון זמן נפרד לפעולה. התנאי של 12 החודשים הקודמים קובע מי קיבלו את השאלות; אין להחיל אותו על כל היסטוריית הרכישות שלהם. התשובות אינן מזהות מינויים פעילים כיום או את הסדר שבו התרחשו הרכישות.[2]
השתמשנו במשקל הסקר הסופי שפורסם לכל אחוז. בתוך קבוצת 763 הקונים, חיברנו את המשקלים של קטגוריה, חילקנו במשקל הכולל של הקבוצה כולה והכפלנו ב־100. מספרי המשיבים הלא משוקללים מתארים את מספר התשובות; הם אינם המונה של האחוזים המשוקללים בתצוגה.
״כן״ לאחת משאלות התמיכה מוכיח שלפחות 1 מ־2 החוויות התקיימה, גם אם השאלה השנייה לא נענתה. סיווג של אף אחת מהן דורש ״לא״ מפורש לשתי השאלות. כל יתר הצירופים נשארים לא מסווגים. הטבלה בת 5 הקטגוריות מבחינה בנפרד בין מינוי בלבד, מרצ׳נדייז בלבד, שניהם, אף אחד מהם ותשובות לא מלאות. אף תשובה שלא נענתה אינה נחשבת ל״לא״.
לפני חישוב החפיפה החדשה, בדקנו את מספרי הזכאים ושחזרנו את אחוזי התשובות שפורסמו בתוך טווחי העיגול שדווחו. החישובים השתמשו במשקלים שנשמרו לפני עיגול התצוגה. המאמר והקבצים להורדה מציגים אחוזים עם 1 ספרה אחרי הנקודה; אין לפרש הבדלים קטנים מסכומי רכיבים מעוגלים כמשיבים או כקטגוריות נוספים.[4]
השיטות של Pew מתארות דגימה הסתברותית והתאמות לבחירה ולאי מענה. בחומר שהיה זמין לניתוח הזה לא נמצאה שיטה ניתנת לשחזור לחישוב השונות לפי מערך הסקר עבור השיעורים המותנים החדשים האלה. לכן אנחנו מדווחים על שיעורים משוקללים תיאוריים ועל טווחים שנובעים מתשובות חסרות, בלי רווחי סמך, מבחני מובהקות או טענה שמודל הכנסות אחד עולה על אחר.[5]
תיעוד המאגר מסביר גם שאפשר להחליף ערכים נדירים מסוימים כדי להגן על המשיבים. הניתוח מתייחס לרשומות האלה שפורסמו. דיווח עצמי על העבר, שאלות שלא נענו והגנת הפרטיות כולם חשובים לפרשנות; אי אפשר לפתור אף אחד מהם באמצעות התייחסות לאחוז משוקלל כאל תחזית מכירות.[6]
קובץ ה־CSV כולל את 3 השיעורים העיקריים, 5 השיעורים לפי קטגוריות הרכישה בעבר, מספרי המשיבים הלא משוקללים שלהם ו־2 הטווחים הנובעים מתשובות חסרות שמופיעים במאמר. כל תוצאה משתמשת באותה קבוצת קונים; האחוזים משוקללים. ה־ZIP כולל קוד ניתוח מקורי ומדריכי שחזור, ללא נתוני משיבים ברישיון. אף אחד מהקבצים להורדה אינו כולל רשומות משיבים, מזהים או משקלים אישיים. לשחזור הניתוח, יש להשיג את נתוני המקור בנפרד מ־Pew בהתאם להסכם הנתונים שלו.
ייחוס למקור: American Trends Panel של Pew Research Center. הדעות המובעות כאן, לרבות כל השלכה על מדיניות, הן דעות המחבר ולא דעותיו של Pew Research Center. “Pew Research Center’s American Trends Panel” “The opinions expressed herein, including any implications for policy, are those of the author and not of Pew Research Center.”
מקורות והערות
- American Trends Panel של Pew Research Center, גל 118. איסוף הנתונים בארצות הברית: 5–11 בדצמבר 2022; במאגר שפורסם 5,132 משיבים, מהם 2,530 מאזיני פודקאסטים שעמדו בתנאי השאלות ו־763 קונים בעקבות פודקאסט בניתוח הזה. Influence IQ חישבה את החפיפה החדשה באמצעות המשקל הסופי שפורסם, WEIGHT_W118.
- השאלון הרשמי וסיכום התוצאות, עמודים 1 ו־4. PODYEAR מגדיר האזנה בשנה האחרונה. הפריטים b ו־c ב־PODENG1 עוסקים בתשלום אי פעם על מינוי לפודקאסט וברכישה אי פעם של מרצ׳נדייז של פודקאסט. פריט c ב־PODENG2 עוסק ברכישת משהו כי הוא קודם או דובר עליו בפודקאסט, ללא חלון זמן נפרד לפעולה. השאלות האלה אינן מעידות על רכישות מאותה תוכנית.
- הדוח של Pew מ־18 באפריל 2023 מפרסם אחוזים נפרדים של מאזינים לרכישות מוצרים, למינויים ולמרצ׳נדייז. הניתוח הזה עוסק בחפיפה ביניהם בקרב מי שדיווחו על רכישת מוצר; הנתונים הנפרדים על כל פעילות אינם ממצא חדש.
- בדיקות הבקרה מול המקור משתמשות בנתונים שפורסמו באחוזים שלמים: האזנה בשנה האחרונה — 49% ״כן״ ו־51% ״לא״; בקרב המאזינים הזכאים לענות, מינוי — 13% ״כן״ ו־86% ״לא״, מרצ׳נדייז — 12% ״כן״ ו־88% ״לא״, ורכישת מוצר — 28% ״כן״ ו־72% ״לא״. כל שיעור מדווח של אי מענה נמוך מ־1%. בדיקת ההתאמה מאפשרת את טווח העיגול שנובע מהצגה באחוזים שלמים; התוצאות החדשות משתמשות במשקלים לפני עיגול.
- שיטות גל 118 של Pew מתארות את הדגימה ואת השקלול. שולי טעות הדגימה שפורסמו לקבוצות רחבות יותר אינם מספקים את השונות של ההשוואה בקבוצת הקונים הזאת. אנחנו לא מעבירים את השוליים האלה לשיעורים המותנים ולא מחליפים אותם ברווח סמך של מדגם אקראי פשוט. הטווחים המוצגים שנובעים מתשובות חסרות מתייחסים רק לשאלות התמיכה שלא נענו.
- תיעוד מאגר גל 118 מתאר הגנת פרטיות שעשויה להחליף ערכים נדירים. הסכם הנתונים של ATP מתיר פרסום מחקר מוגבל עם ייחוס ומגביל גישה לנתוני משיבים והפצה חוזרת שלהם. כאן מוצגים רק ממצאים מצטברים מוגבלים; אין כאן רשומות משיבים, מזהים או משקלים אישיים.
- מחקר קשור של Influence IQ: מדידת שיווק באמצעות משפיענים — את מי הסקר שלכם בוחר? המחקר בוחן גיוס משתתפים לראיונות באמצעות שאלות סקר שונות, ולא היסטוריות רכישה בין הצעות של פודקאסטים.
כל גרסת שפה מתארת את אותו סקר אמריקאי מדצמבר 2022. התרגום אינו משנה את השאלות, היסטוריות הרכישה או האוכלוסייה, ואינו הופך את הנתונים לאומדנים עדכניים של השוק המקומי.